אני לא מצליחה לעצור את תחושת חוסר האונים הזאת שהשתלטה עלי
כולם מסביב מתים ואולי שלוש לוויות בשלושה שבועות זה גדול עלי מידי, אולי אני לא יודעת איך לעכל את זה.
אני רק רוצה להפסיק להרגיש כלכך חסרת אונים אבל איך אפשר כשכל מה שאני רוצה לעשות זה להציל את כולם? ואיך מצילים אנשים ממוות ואיך מצילים אנשים מלבכות ואיך מצילים את כולם בבת אחת?
אני לא עצובה כי איבדתי אבא של חבר(פעמיים) או "סבא",
אני עצובה כי אני בתור בנאדם נכשלתי.
חייבת לעזור למישהו, אני חייבת לעזור למישהו איכשהו. אני תכף מתפרקת פה
אני רק רוצה לעזור למישהו, חייבת להרגיש שאני חזרה בעניינים חייבת להרגיש שאני יכולה
שאני יכולה לשנות משהו במצב הזה
אני מתפרקת פה.