בלוג חסר פוטנציאל, ילדה חסרת עתיד

חסר חוליות, חסר חיים, חסר כבוד

כבוד בסיסי

לך ליחה, לך לךָ, what's the different? כולם אותו דבר, תעמידו אותם אחד ליד השני ומי שימצא הבדל יקבל נשיקה וחיבוק. כמו ללכת ברחוב עם מקל ולהעביר אותו על קורות העץ שבגדר, טקטקטקטקטקטק, וזה מהדהד במוח וגם אם רוצים להפסיק אי אפשר, טקטקטקטק.

כולם אותו דבר.

מקובעים מחשבתית, מסתכלים רק קדימה הולכים מהר מהר להגיע לאן שצריך.

ולי, לי יש רומן עם השמש, עם הצדדים

השוליים של החיים, חיים בשוליים. אני שולית?

"בואי החוצה קצת, אני חייבת שמש" מלמלתי, "אני אוהבת את הפוטוסינטזה שלך", היא אמרה לי. אני צמח. צמח אני. ואני רוצה זרועות ארוכות, להתפרס על הכביש כנגד השמש ולצמוח ולגדול, אני רוצה גדר מסביבי עם שלט "אין מעבר", תסתכלו כמה שאתם רוצים - ילדת הפוטוסינטזה - האטרקציה החדשה, פרחים בשיער וציפורניים עלים, ונמשים ירוקים ושמש. אוי, שמש.

אני רוצה להיות גבוהה, ודקה, וארוכה, ועדינה, אצילית, ואני רוצה לסובב ראשים, ואני רוצה להפנט אנשים, ואני רוצה לשבות לבבות, ואני רוצה להפיל את כולם שדודים לרגליי, ואני רוצה. ורוצה ורוצה ורוצה ורוצה ו..אז אני נזכרת שבכלל אי אפשר לשים גם ו' וגם פסיק, אז צריך לוותר על משהו - משהו צריך ללכת, מבינים?

בלי אבל, בלי את מיוחדת בלי ואו את שונה כזאת, כי אנ'לא. תעמידו אותי לידם ומי שימצא הבדל יקבל חיבוק ונישוק. כי זה כמו הזמזום הזה במוח של הנורמליות, של החוסר גיוון, בינוניות מתפרצת ומציפה.

אני בינונית, ממוצעת. אני לא מתחת - אבל גם לא מעל. אני באמצע, במקום הכי מוגן, והכי משעמם. אני? משעממת? כן, אני משעממת. בדיוק במידה הנכונה, שניה לפני שהעסק נשרף אני נגמרת, הבינוניות שיש לי להציע מכבה את עצמה ואני נרדמת, ככה שממבט ראשון שני שלישי עשירי לא תשימו לב כמה שאני רגילה, כמה שאין לי כלום מעבר להציע.

איזה שטן ירצה בי? עסקת חליפין תמורת נשמתי - חמישה שקלים ובייגלה חצי אכול. אבל אדוני, אני בכלל לא אוהבת בייגלה.. הצעה אחרונה כפרה, זה או זה או כלום. טוב בסדר, אבל תהיה עדין אני..רגישה לכאבים. אל תדאגי נשמה, אני אהיה עדין מבטיח.

אני לא שלך, וגם אם אני רוצה אני לא מסוגלת, יש בי משהו שזועק להישאר רק שלי, פרטי, אישי, מבודד, לא ביחד - רק לבד. ואני בימלא לא רוצה, אז זה מסתדר. "יפה שלי" אני לא שלך, אבל אתה שלי.

רציתי לעשות פסקאות, להשליט קצת סדר - אבל מי אני שאכפה סדר על מה שאוהב להיות מבולגן? זה כמו לאכול לחוד כל מרכיב ומרכיב בשוקולד, זה לא טעים באמת כשזה לבד.

עור יבש בקצה הציפורן.

זה מה שיש לי להגיד.

[יומרנית, ילדותית.]

-

קטע משוחזר שלי.

אני אוהבת אותו.

ישןןןןןןןןןןן

חורף