קמתי ולא הבנתי אם חלמתי או אם זה באמת, רק דבר אחד ידעתי שבכיתי מתוך שינה ופשוט המשכתי לתוך הלילה
ובכיתי כלכך הרבה וכלכך באמת כמו שכבר הרבה זמן לא בכיתי, ופחדתי ורעדתי וכל הזמן קראתי לו
וידעתי שהוא לא יבוא ועדיין אכלתי סרטים מהחלום ובשלב מסויים הכל התערבב ולא הבנתי מה קרה ומה לא קרה
ומה קורה עכשיו ואני רק רוצה לדבר איתו ולשמוע אותו שוב
הבטחנו שהצבא לא ירחיק אף פעם
וכמובן שלקחתי את זה בערבון מוגבל, זה תמיד קורה
אבל זה קורע, וזה קשה
ואני לא מפסיקה לחשוב עליו ולהתגעגע אליו
אין פלא שאני חולמת רק עליו בשבוע האחרון
ולא חלומות שמחים, אפילו לא קצת שמחים
אני רוצה להחזיק לו תתחת שוב וללכת לידו ולצחוק על אנשים שחושבים שהם מגניבים
ולחפש מקום חשוך ולהפריע לו באמצע כי אני חייבת להגיד לו כמה אני אוה.. כמה אני אתגעגע..
כמה שלא ילך, שישאר איתי.
אני רוצה להגיד לו שיש לו ריח טוב ולצחוק עליו שהוא כ"כ מעפן, אני רוצה לריב איתו ולהתעצבן
ולבקש סליחה כי אני יודעת שטעיתי שוב אבל הוא יבקש סליחה בכלזאת בשביל שאני לא ארגיש רע
אני לא רוצה לקבל אסמסים פעם בשבוע לשמוע שהכל בסדר ושהוא כ"כ אוהב ומתגעגע
שאני לא יכולה לתאר לעצמי כמה אני חסרה לו כמה שהוא מת לנשק ולחבק ודיי
אני רוצה שהוא יחזור להתקשר סתם בדרך, אפילו שהוא מתנשם מהסיגריות
אפילו שהוא מתפרק ומשתעל ומזדקן, אני רוצה להציק לו ולעשות לו ריגשי שהוא ימות בגיל 30 כי הוא יחנק בזמן עליה במדרגות
ואני רוצה את החבר הכי טוב שלי בחזרה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
