אני לא רוצה להאמין שכל אחד מהם לקח חלק ממה שנשאר לי מהכבוד.
אז אני אוטמת אוזניים כדי לא לשמוע את הקולות של האנשים מחוץ לחלון
כי זה מיותר, אני צריכה להיות טוטלית בדרך שלי..
לאן?
ונוסיף סמיילי כדי שאף אחד לא יחשוב שאני עצובה :)
אני לא עצובה יש לי כזה בחור מגניב ליד וגיטרה בס דמיונית בצד השני
ואני רגל על רגל ודלקת בגרון והחיים שרים לי
משהו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
