אני שונה

כבר לא אותו קוץ נוירוטי, כבר לא מדברת בגוף שני או שלישי

לא מתחמקת או בורחת או מסתירה את הפנים

לא מוחקת ומתעלמת ומעמידה פנים שהכל בסדר

כבר לא מתחבאת מכולם ולא מפחדת מכל אחד

אני אני, אני מודה.

עדיין קשה לי להיפרד מהרמזים, מהקודים אבל אני יודעת שזה גם משהו שיעבור

אני עדיין מפחדת ועדיין חוששת ועדיין מאוד פראנואידית אבל זה לא כמו פעם

זה לא כמו פעם.

אני שונה.

אני כבר לא אז, אני לא פעם. אני לא מה שהיה לפני.

ואני שמחה על זה מאוד

אני מרגישה צורך להגיד לו תודה אלף פעמים ולא לעזוב אותו אף פעם

להתמודד יחד ולגדול יחד

אמרתי לו אתמול, אבל נרדמנו.

תודה, אני אוהבת אותך כמו שאוהבים שמש.

בלי תנאים בלי גבולות, בלי קנאה ושייכות ורעשים ולכלוך

אוהבת אותך כמו שאוהבים בית

כבר אמרתי לך שאם יש לנו בית חיצוני אז אתה הבית שלי, אתה מכיל הרבה ממני. תודה.

זה חיבור של קסם, זה מה שזה (: לאהוב בלי מוסכמות או דברים שצריך וחייב לעשות

לאהוב כי זה טבעי ומתאים ולהגיד את זה בלי להרגיש שאני מאבדת את עצמי או טובעת בכל השאר

להרגיש יציבה ולא לברוח ממך

אתה ידיד טוב, אתה משנה אותי. אתה עושה אותי טובה יותר

בן אדם טוב יותר.

תודה.

כן, משעמם לי

ואני עומדת לסיים בצפר לתמיד.