השבוע האחרון שלי נראה ככה, ואת האמת זה גורם לי לרצות לחתוך וריד.

אני כבר לא יודעת מהלעשות, אני לא מצליחה להביא את עצמי להאמין לו למרות שאני יודעת שעכשיו, ב23.4.09 הוא לא יכול להתכוון לזה יותר מזה.. אבל אני לא מצליחה לחשוב על עכשיו, אני חושבת על הכללי. ואני יודעת שזה יעבור לו, אני יודעת שאני זמנית. אני רק כשבא. למה נהייתי כזאת? מצד אחד הוא כבר מזמן לא בעל הכתר, מישהו אחר יושב על כס המלכות במקומו ומצד שני אני.. קשה לי לוותר על המחשבה שאנחנו עדיין יכולים לחזור לשם. קשה לי.

עצוב לי.

"למה לא ענית לי אז לאסמס?"

"איזה אסמס?"

.. האסמס הכי משפיל שכתבתי בחיי

"חמישה שבועות בבסיס. זאת התשובה שלך.. זה דופק תמוח ועושה אותך אדיש ואפטי להכל. את יודעת שאני אוהב ותמיד אהבתי אותך."

"איך בא לי נועה פה"

"בוא"

"רק לחיבוק ואני אלך אנ'לא אפריע"

"אתה לא מפריע!"

"בטח שכן זה רעש"

"מה רעש?"

"לבוא מאוחר! איף את לא מקשיבה"

~הפסקה~

"אני חושב עליך מלא בזמן האחרון את יודעת?"

"מעניין למה חח"

"אל תהיי קופה זה לא קשור.."

"אז למה זהכן קשור מאמי?"

"כי יש לך המון משמעות בשבילי ומה לעשות שאי אפשר לשלוט בגעגוע.."

"אוקי(:"

"תגובה מדהימה

לילה אור"

משו כמו שקשה לי להאמין לו

"לא מאמינה או לא רוצה להאמין?"

"קשה לי.. רוצה? בטח שאני רוצה"

"כי?"

בלהלבה חפירה אישית שלי

"כי את לא יכולה להבין מה קרה מנוב עד היום, לא מהצד שלי לפחות.. לא בקטע מתנשא זה פשוט ככה אי אפשר להבין צבא לפני שמתגייסים"

"אז אני אמורה לקבל את כל מה שקרה קורה ויקרה בשתיקה? כי זה קשה לי"

"לא אמרתי את זה.. לא ידעתי שפגעתי בך ככ , אני באמת מתנצל אבל תנסי להבין שכלום לא היה מבחירה שלי ב4 חודש האחרונים"

"הלהתרחק כן..כמו תמיד, אתה לא יכול להאשים את הצבא בהכל"

"את חושבת שאת היחידה שהתרחקתי ממנה? קצת קשה לשמור על קשר עם העולם כשאתה 3 וחצי חודש מתוך 4 בשטח. עם ההורים אפילו לא דיברתי, ככה זה"

לא זוכרת מה אמרתי

"אני לא! את באמת לא מבינה מה זה להיות במצטבר שלושה ימים בחודש בבית, וזה במקרה הטוב. טירונות זה זין ורק עם הזמן התנאים משתפרים, אז באמת סליחה שפגעתי בך מכל הלב אבל אל תעזי להגיד שזה היה בכוונה"

"אבל גם אף פעם לא הסברת לי איך זה.. מזמן כבר לא בכוונה כנראה בעטת אותי החוצה.. ונשבר לי אז הלב"

"לא ממש היה לי צ'אנס.. כואב לי לשמוע את זה ואני מצטער שזה ככה, אין לך חצי מושג כמה את חשובה לי"

מה קרה לציץ שלי?

-

עריכה

לפעמים אני תוהה מה עוד נשאר להגיד

שעוד לא אמרתי

שעוד לא יצא לי להסביר

אני לא מאמינה

וכבר לא רוצה להאמין

אם פעם עוד יכולתי

להכיל חצאי-אמת

היום אני יודעת שכבר אין לי מקום[או כוח, או רצון]

האחרון שהבטיח אחרי שבוע הפסיק

ולפניו רק חשבו

אבל לרגע לא היה לי ספק

שהם פשוט ממש רוצים

אבל אין להם באמת מושג איך

כי זאת אני ואין מה לעשות

אין מה לעשות.