אני לא יודעת מה נעים יותר
המכה או החיבוק שאחריה
ואני כבר לא בטוחה מה אני רוצה ממך
את הערב הזה או את ההבטחה של למחרת בבוקר
אני ממש לא יודעת מה אומרים במצבים כאלה
את האמת או מה ששנינו רוצים לשמוע
אני תמיד מגיעה לנקודה הזאת
שאני לא יודעת מה לעשות
אז אני עוזבת, אני הולכת
נמנעת מעימותים או משאלות מביכות.
אבל בוא נשכב על הדשא בוא נרגיש מאושרים
בוא נעמיד פנים שכל מה שקרה לא קרה וכל מה שאמור היה לקרות עוד יקרה
נחפש כוכבים ב12 בצהריים ונאמין שמצאנו כמה
ונשמור אותם בכיס לאחה"צ כשבחוץ הכל ורוד במיוחד בשבילי
תן לי לשמוע אותך לוחש ותן לי לגעת בצדדים אחרים שלי
צדדים שאתה כבר מכיר ואני אף פעם לא ידעתי
(לפעמים אני חושבת שאני מראה אחת גדולה
חסרת רגשות, חסרת אמת. רואה דברים ומחקה, שומרת על שמי ומציגה לראווה בפני אחרים.
לפעמים אני לא בטוחה כמה אמיתית אני, כמה אמיתית אני יכולה להיות.)
אין כמו בלאגן בחדר להעלאת המצברוח.