תמיד כשזה מגיע ללהיות אמיתית
אני חושבת לעצמי
לאף אחד לא מגיע לסבול את זה
לאף אחד לא מגיע לעבור בגללי את השטויות האלה
אין טעם
אין טעם
אין טעם להכנס לזה
אין טעם שנעשה את זה
אני מרחמת עליך
"שישרף הכל בלחש.."
אני לא יודעת מה עושים במקרים כאלה, אני שונאת להיות כזאת לא בריאה לסביבה.
אני כבר תקופה מסויימת עם כל הזמן דמעות בעיניים
אין לי זין לשטויות כאלה, זה לא מתאים לי
אני לא רוצה להיות מסוג האנשים האלה שנשברים ככה
לא בדיוק באמצע בצורה יפה, כמו שתמיד מציירים
אלא לכל החתיכות הקטנות והגדולות והלא סימטריות ולא שוות וכלכך מכוערות האלה
שעושות בלאגן ומפריעות לסדר היום
הייתי רוצה להיות שבר פשוט, ארוך ומשונן. כזה שילדים מציירים, הכי אמיתי ונקי שיש
אבל אני רק מראה
ומראות לא נשברות ככה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
