משקיעה אמצעים
בחריטות שונות בבשר החי-מת שפעם יכולתי לקרוא לו שלי
היום אין מנותקים מאיתנו בעולם
אני כבר לא זוכה לבחור מה תהיה התגובה, מה יאמר, מה יתגלגל
אני צופה מהצד בהשתלשלויות שאמורות להיות בשליטתי, אני מתוסכלת הרבה פחות ממה שחשבתי שאהיה
המשאלה היחידה שלי היא לחזור לישון בלילות (למרות שנראה שאני בדרך הנכונה, להרדם ב12 ושהגוף יתעורר ברבע לשבע.. לא רע)

פעם הייתי חולמת המון. חולמת המון וזוכרת הכל

מי ניסה להרוג אותי למה הוא ניסה להרוג אותי לאן ברחתי מי חיכה לי שם מה כאב לי כמה אנשים בדיוק רדפו אחרי

והיום

אם אני חולמת

אני לא זוכרת כלום

וזה חסר לי.

בא לי אותך ערום קשור אצלי
אבל המיטה שלי מבולגנת.