יום של אושר, היא חייכה וזה עשה לי טוב. כל הלחץ הזה של הבוקר, הדברים הקטנים שהשתבשו ברגע האחרון.. אבל הכל בסדר עכשיו, הכל בסדר... והיא חייכה, והיה לה טוב.. וסתם, חייכתי היום:)

"שימו לב שגם בתוך קבוצת החברים, יש שוני! כשרע לכם ואתם עצובים אתם לא תלכו לבכות ולספר לכולם, אתם תלכו לאחד..שניים..שלושה חברים טובים, וזהו" ורק בזמן האחרון אני מגלה את המשמעות של המילה "חברי אמת". (בגלל שנמנעתי מלהזכיר אותך בפוסט הקודם, הפעם אני לא מוותרת..פוצקי?:)

אני אוהבת אותך עד סודן וחזרה ברגל D: ).

"אז בואי, המיטה מתגעגעת..אולי גם אני"

-

"אם לא הייתי נדלק עליך הייתי אומר לך ללכת על זה"

-

"אוהב אותך=]" ( כן, הוא חזר..פספסתי אותו..:( )

מה..מההה...מה עושים?

רוצה לעוף מכאן, להתרחק ולא לחזור..להגיד שלום לכולם ולמצוא חיים חדשים, אני חדשה.

אני צריכה ספרים חדשים, אני צריכה להכיר להקות חדשות, אני צריכה להכיר מקומות חדשים ולטעום דברים חדשים.

אבל בחיים לא אחליף את האהבה שלנו בדבר.

כי מותר לי.