רק לעצום עיניים, הנה אנחנו שוב שם.

ואתה עוטף אותי, ואתה מריח כל-כך טוב, ואני מעבירה יד על השיער שלך - השיער שאני כל כך אוהבת, מתעמקת ומנסה לחקוק במוח כל תחושה שאני מצליחה לקבל מהחיבוק, אם זה איך שהגוף שלך נצמד לשלי, אם זה הידיים שלך סוגרות עלי, תחושת הרגיעה והשלווה שאתה פשוט מטביע אותי בה, הריח שלך שנדבק לי לבגדים, והשפתיים שלך שנדבקות לשלי, והרגע הפשוט מדהים הזה

ואז מתעוררת למציאות יפה קצת פחות, כל השרירים רועדים ממאמץ לא לקום ולברוח, לרוץ עד אליך ולנשק אותך עד שיגמר האוויר או עד שיכאבו השפתיים.

דווקא, הכל דווקא. ובזה הרגע, הכל נראה לי דווקא.

רגישה ועצבנית, ממורמרת וכועסת ואני אפילו לא לפני מחזור

להלהלהלה מכפת לי לה לה לה.