"תרקוד איתי" היא לחשה, "אולי אחר כך" אמרתי ובכלל לא הבנתי את גודל הטעות שעשיתי. היא אמרה "אוקי" ונתנה לי נשיקה על הלחי, משאירה אותי להסתכל על הגב שלה מתרחק ונבלע בהמון. לא רציתי לרקוד איתה, אבל אני אף פעם לא מפסיק לתהות מה היה קורה אם כן היינו רוקדים.
אולי היא לא הייתה הולכת או אולי היא הייתה חוזרת, אולי לא הייתי תופס אותה בשירותים או אולי אני זה שהייתי איתה בשירותים.
אחרי שנתיים נפגשנו ברחוב, אני וההוא מהשירותים. הוא הסתכל עלי מוזר - הוא זיהה אותי אבל לא זכר מאיפה.
רציתי להגיד לו "אתה מזהה אותי כי אני המניאק ששבר לך את האף בשירותים במועדון לפני שנתיים"
אבל וויתרתי, ובכלל לא רציתי לעשות בעיות ליד החדשה, שהייתה היפוך גמור לקודמת.
ופתאום כל כך רציתי לרקוד עם החדשה, להצמיד אותה אלי להזיע איתה ללחוש לה דברים קרוב לאוזן כי המוזיקה נורא רועשת.
"אולי אחר כך".

-נמחק-נמחק-נמחק-נמחק-

"אתה נראה ממש עייף"

"אני ממש עייף. אפשר להניח עליך את הראש?"

(L)(L)