נמאס לי כבר, פשוט נמאס לי ממכם אנשים קטנים. באים ומדברים ומבטיחים והולכים

משאירים אותי עם המילים הסתומות שלכם לבד

אני לא אוהבת אותך

ולא אוהבת אותך

וגם לא אוהבת אותך

ונמאס לי מכולכם, כי אתם אפילו לא מה שאני רוצה, לא קרובים להיות

אני דורשת גבר מושלם [בשבילי], ואתם גרועים.

אללה, שיבוא כבר מישהו שיוכיח לי שלמילים שלו יש גם משמעות, שהוא לא סתם אומר לי משהו בלהט הרגע ואחר כך הוא ישכח שהוא בכלל אמר את זה. נמאס לי לשמוע אני כאן בשבילך כשאתם לא שם, בכלל לא שם

הכי עלה לי על העצבים דור, אני בכלל לא יודעת למה אני כותבת עליו עכשיו. "אני תמיד כאן בשביל נועה"

כן, בשיחות שלנו פעם בחצי שנה?

ואני כועסת, כי אני קוראת בבלוג שלך, אתה על המחשב ופשוט לא מדבר איתי, איפה בדיוק אתה בשבילי? בדמיון? בתור בנאדם שומר מסורת הייתי בטוחה שאתה יודע שבתורה כתוב שאסור לשקר [ולכן..ולכן..].

וגם כן כולכם, אין לי מושג איך לפרש בכלל את המילים שלכם

אתם אומרים דבר אחד ועושים ההפך לגמרי, מפתיעים אותי עם סטירה פה סטירה משם

אין לי כוח לזה כבר

אני רוצה מישהו שיעיף אותי כבר מהנעליים, שיגרום לי להגיד "ואו אהבה זה באמת לא כזה חרא", כי אהבה זה חרא, כל אהבה שהיא. אהבה במשפחה, אהבת ידידים, אהבה רומנטית, זה פשוט חרא.

"ממה את פוחדת, אהבה זה לא כואב"

אירוני שממך אני שומעת את זה, כי גם בשיחה הכי פשוטה שלנו אני מתה שתספר לי כמו פעם איך אתה מתגעגע ואוהב אותי למרות שכשהיית אומר רק הייתי רוצה להרביץ לך. אתה מכאיב לי וזהו.

ואתה[2], הכי אטום לרמזים בעולם. מה אני צריכה לעשות לכתוב על הציצי את זה ולצלם לך? זה כ"כ מתסכל לפעמים שזה ממש מוריד אותי מהרעיון, כי חוץ מלהתלות לך על הכתפיים ולצרוח לך, עשיתי את הכל בעצם. את האמת אפילו אמרתי את זה מפורשות.

"את יודעת אני יודע
אז למה כל המשחקים
את שומעת אני שומע
אבל אנחנו שני חרשים
החיים מסריחים
חבלים שקושרים"

חרא על כולם, לא חשבתי שאני אחזור לצטט את שייגעצ.

תגיד אסף, אני צריכה להרביץ לך בשביל שתקלוט שכשאנישולחת לך שיר

ומספרת לך כמה שהוא עצווווווווווווווווווווווב, ומתעקשת שתשמע, תבין שהוא עצוב לי כי הוא מזכיר לי אותך?

אני שונאת אותך לפעמים

איה כורם/ אתה זורם אצלי בדם

אתה זורם אצלי בדם
אתה בתוך העצמות
בלב ובשפתיים
ובכל המקומות
זה מתפשט אצלי בגוף
לוקח מהנשימות
כי אין מי שישווה לך.

אתה מביט לי בעיניים
ויושב לי בגרון
אתה צועק אצלי באוזן
מה נכון ולא נכון
אתה בועט אצלי בבטן
אתה רופא ומחלה
כי אין מי שישווה לך.

להשתעל ולירוק,
להזיע אותך החוצה.
כי לא נשאר מקום יותר בתוך הגוף שלי.
צריך לחתוך אותי עמוק
ולהוציא אותך החוצה.
כי זה גדול עלי
יותר מדי
אפילו בשבילי.

אני ניסיתי כבר לשכוח
ורציתי לשחרר
אבל לא היה בי כוח
להמשיך ולשקר
אתה זורם אצלי בדם
אתה בתוך העצמות
כי אין מי שישווה לך.

תמות זונה.

וואי ישלי לחיים מוזרות..


-נמחק-נמחק-נמחק-