בספר שמות כ"א פס' 6, בדיני "עבד ואמה עבריים", נכתב כי יוטל אות קלון של רציעת (ניקוב) האוזן, לעבד אשר בתום שש שנים של עבדות יעדיף להמשיך להיות משועבד לאדונו, במקום לצאת לחופשי. רציעת האוזן משמעותה עבדות לעולמי עד. הרציעה ניתנת כעונש - התורה רואה את העבדות כתופעה שלילית שיש להמעיט בה ככל האפשר ולכן מנסה להגן על העבד מפניה. בני ישראל היו עבדים במצרים וכעת הם חופשיים - לכן אל להם להשתעבד מחדש מבחירה, אם יש להם ברירה אחרת. אות הקלון נועד על מנת לגנות את העבדים שהחליטו להשאר עבדים לעולמי עד במקום לתקופה של שש שנים בלבד.
-נמחק-
-נמחק-נמחק-