I've got my heart, but my heart is no good
And you're the only one that's understood
...

Turn off the sun, pull the stars from the sky
...

The arrow goes straight through my heart
Without you everything just falls apart
...

and I want you
and I want you
and I want you
and I want you
...

you are the perfect drug

...

without you…without you everything falls apart
without you…it's not as much fun to pick up the pieces
without you…without you everything falls apart
without you…it's not as much fun to pick up the pieces
[letssingit.com]

אני חושבת שלהגיד שלום כזה זה הרבה יותר נוראי מלאבד יד או רגל.

לאובדן איבר כלשהו בסופו של דבר מתרגלים, לומדים לחיות

אבל איך לומדים לחיות עם געגוע? זה כמו נמק שמתיישב לך בחזה ומתפשט, מעכל את כל שאר התחושות.

אני חס ושלום לא רוצה לזלזל בכל האנשים שאיבדו חלק פיזי מהגוף שלהם, אבל אני חושבת שהאובדן שלי (בעיקר כי הוא שלי) הרבה יותר חמור.
יש לי מעין גידול בגרון, לא סרטני חלילה. פשוט גידול.

כל יום הוא גדל עוד קצת, מתרחב בתוכי ובגלל המיקום הנפלא שלו מקשה עלי לנשום.

בא לי להוציא אותו, להקיא אותו, לדבר אותו החוצה.

זה מעיק וזה מציק וזה לא כיף לי בכלל.

אני פשוט לא מבינה איך

בחיי שלא. -סמיילי מבולבל-

the more i give to you, the more i die.

-נמחק-

[שלי]

כשיגיע היום שתהיה לי סיבה לקום עם חיוך בבוקר אני חושבת שאני אוכל להפסיק להיות מבולבלת.

[אגב, אני ממש שונאת את המחשבות האלה 'זה בגלל שאת שמנה/מכוערת'. כאילו, אני באמת עובדת קשה בשביל לא לתת למחשבות כאלה להיכנס אבל זה ממש ממש קשה. זה מעין ג'וק מכוער שיושב אצלי מאז שאני סוגשל קטנה בראש. אני פשוט חייבת להפסיק עם זה. רבתי עם אבא? זה כי אני שמנה. נכשלתי במבחן? כי אני מכוערת. התפקשש לי משהו שתכננתי לאותו יום? כי אני ממש שמנה. זה מתסכל, זאת דרך מחשבה שאני מאוד לא אוהבת ובכלזאת היא תמיד שם, קצת יותר דומיננטית מאחרות. פסדר, לולי גיבורה שכזאת]

-נמחק-

[שלי]

דיאטה? מפתאום

האהא

יש תמונות גם למטה

לולי.