כל הזמן יש לי כלכך הרבה מה להגיד ואני לא אומרת כלום

למשל שלאחרונה פיתחתי מנהג להפסיק ללכת עם חזיות, זה כלכך הרבה יותר נוח אלוהים יעזור לי

אבל קר לי ועומדות לי הפטמות הרבה אז זה בעייתי וצריך להזהר

בכלמקרה אני לא חושבת שמה שהיה עם שי יחזור באמת למה שהוא היה פעם

אני תמיד ככה - אומרת שאני סולחת וחושבת שאני סולחת אבל לא מצליחה להיפרד ממה שהיה

אני תמיד אהיה חשדנית ורחוקה ו..לא יודעת, פשוט לא יודעת

ובאופן כללי כפיץ גורם לי להתרגש חח זה דיי נחמד לי כל העסק

אוף אני מרגישה כלכך שיטחית ונוראית וחלולה, אני לא יודעת

לא יודעת

מונ-שרי.