אתמול כל הלילה דיברתי לעצמי

וקצת נתתי לאחרים לדבר[במסנג'ר דה?]

ותודה לעובד ששיתף ותודה לכל השאר שניסו לעודד

כשאני צוחקת ובוכה-החמצן לא מגיע לי למוח.

["את זוכרת שביקשת סימן מה לעשות עכשיו?

הוא הסימן שלך,

רק תתחילי לחיות..

הוא לא עשה לך טוב אף פעם אם את זוכרת מה כתבת אז?

שיכנעת את עצמך שרק הוא יעשה לך טוב, אבל אם לומר את האמת הסתדרת איתו הכי טוב כשהייתם חברים טובים ולא.. פשוט קשר אפלטוני, כשהוא הצחיק אותך וזהו, וזאת הנטיה המוזרה הזאת שלך לאהוב כל מי שמצחיק אותך..

זה הזמן שלך לחיות עכשיו, ויש מישהו שיעשה לך טוב, יש שם מישהו יותר טוב מאסף.. יש הרבה יותר טובים מאסף רק תאמיני רק תפתחי את העיניים .. היא אמרה לך אז שאולי בגלל זה בעצם פספסת, מכל המרדף הזה של לא לפספס אף אחד אולי באמת פספסת את כולם.. אבל זה בסדר, ממחר מתחילים לחיות מחדש. זאת נועה חדשה וזה לב חדש ואהבה חדשה וזה תורך לחיות.

תורך"]