פתאום נזכרתי, אז כששללתי כל מה שאמר.

פתאום הבנתי, הבנתי שצדק בכל מה שאמר.

פתאום קצת נבהלתי שהוא ידע ככה, בקלות, בלי לשאול, פשוט ידע. בלי שאני אגלה, בלי שאני אסביר

בלי שאני עצמי עוד אדע בכלל, הוא ידע. ואולי זה משהו שרואים עלי? שאני מקרינה? אולי יש עוד דברים שאחרים יודעים ואני לא ומהזאת החוצפה הזאת לדעת לפני שאני יודעת?

אני שונאת שאנשים יודעים דברים שאני לא אומרת (ומצד שני, מחפשת מישהי שיבין אותי בלי שאני אסביר, או שיקלוט בלי שאני אגיד.. למה אני לא החלטית כ"כ חח?)

ובצד השני אני

רוצה שתדעי, את לא לבד

לא לבד.

לאן שלא תלכי, מה שלא תעשי

ירח שלי נושק לירח שלך

כוכבים של שלווה

דמעות של אהבה

את לא לבד,

אני אוהב אותך.

((רוצה לקשור מישהו))((חזק))