שונאת את זה להעמיד פנים שבכלל לא קרה כלום ואני לא פוחדת ולא כועסת כשבכלל עוד שניה עשיתי על עצמי פיפי מרוב פחד. והיא כל הזמן מדברת על זה שאיזה מזל שאני כזאת ולא נלחצת וכלום לא מגיע אלי וכו' וכוסאמאשלהם, מה הם ישנו? מה הם לא שמעו? למה אני הייתי צכה לעשות את זה? אני שונאת את היום הזה את הלילה הזה

נזק

[400 מזומן,מצלמה, ת.ז,ארנקתמונות,התיק שאהבתי,הרבה בטחון,שלטטלוויזיה ודברים של הורים]

רצתי אחרי האפסים האלה ובכיתי ואוף זה היה מפחיד ואני שונאת אותם

ומרחמת עליהם בבת אחת.

לא נתנו לי לישון עד סביבות 11 ואני עייפה ונורא עצבנית ונורא רוצה לדבר איתו אפילו שכבר דיברנו היום מוקדם יותר

LO NIMTSA

אוף אני רבה עם כולם היא ביקשה ממני לסגור את החלון וצעקתי עליה שלא תפנה אלי

אין לי כוח פסדר? פסדר. עזבו אותי כולם חח