אני מרגישה צורך לכתוב.
להגיד שלא ממש בסדר
ושאני ממש מרגישה רע בשבילו
כי אני רעה וכלבה והייתי צריכה לדעת שזה יקרה
כלומר, ידעתי שזה יקרה
אבל בכלזאת השלתי.
ואני יודעת שזה על סף להיגמר כי כבר כלום לא מפתיע אותי כי כבר כלום לא מרגש אותי
כי אני נמנעת ומתחמקת ומשקרת ומסובבת.
לפעמים
חולמת על
ללכת
סתם
ברחוב
ולא להסתכל
אחורה
להחזיק יד
להיות מרוצה
לנשום
ממש
עמוק
לדלג מעל
קליפות
של כלב
רוצה
לשמוע שיר
ברדיו
סתם לשמוע
סתם שיר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
