רק רציתי להגיד שאני יודעת שמשולש לא נכנס לחור של עיגול
אבל הלוואי.
אני כן..כן מרגישה. אבל מה אני אמורה לעשות?
מה אני אמורה לעשות?
אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על מה יקרה כש, אני לא מסוגלת להפסיק לדאוג לעצמי
שאני לא אשאר לבד. שיהיה מי
שיסתיר אותי.
כשאני מרגישה אני נחשפת
אולי לא בא לי בכלל בכלל .
אולי עדיף איזה מישהו שיגור בדרום
שנוכל להיפגש פעם בשנה
להעלות זכרונת להתחבק על מדרגה
להתנשק
ללכת הביתה
לא להרגיש כלום
לא לחשוב על כלום
לא להסתתר מכלום
אני כלכך מגעילה חחח