בדיוק מסוג הדברים שיש לי סבלנות לחכות

שיפתחו מולי.

                                                   גם אני אמצא מישהו עם סבלנות בשבילי.

שאני אפתח.

נוגעת, ממששת, מכה שורטת קורעת

גרועה.

אני אפילו לא בכמעט.

אלוהים כלכך באלי להעלם עכשיו

להעלם

להעלם

להעלם

להעלם

להעלם

להעלם

דה ב' וורד.

היי שקטה
עכשיו הכל בסדר
אפילו המחנק עומד להשתחרר
זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן
זה העולם שיש ואין עולם אחר

היי שקטה
כמו לא עברת אף פעם
כמו לא היית צרימה בנוף המטופח
כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם
כמו אלומת האור הנה מצאה אותך.

היי שקטה
כאילו אין בך דופי
כאילו האוויר נותן לה הגנה
כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי
כאילו מעפר פורחת שושנה.

היי שקטה
כמו אפשר לשטוח
את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה
כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח
כאילו השלווה היא חוף הבהלה.

אני כלכך עייפה וצריכהגברשינעראותיויגרוראותילמיטהלישוןכשאנינרדמתלבדוקמהמחובקת.

גרועה

לא עשיתי היום כלום

רק בקושי ישנתי.

לעזאזל, סיכמנו שנפסיק

ובכל זאת ממשיכים

כלכך חלשה כלכך כלכך חלשה

מולו

מול החיוך המתוק הזה

כלכך קרוב כלכך

טוב לי לרגע עוצמת עיניים

ורק עוזבת הכל רק

שניה

מעמידה פנים

שאני לא אני.

הלוואי והייתי טובה יותר, פשוט טובה יותר. אני פשוט גרועה.

כלכך צריכה להיות משהו אחר.

אני חושבת שאסף שלח לי אסמס, אבל אני לא מזהה את המספר. לעזאזל.

אני לא אוהבת את המחסומים האלה שלי

להיפתח

להראות

להיות חשופה

בצורה כלשהי

כשאני לא מוגנת

ואני שונאת את ההגנות האלו שלי

האדישות

קרירות כלשהי

ביצ'יות

ציניות

התחמקות ממבטים

אני לא אוהבת את זה, זה לא כיף לי

כי יכולתי לראות אותו היום ורציתי אוף כלכך רציתי ושובפעם הלריב עם עצמי הזה של "אני לא מספיק סומכת עליך בשביל שיראה אותי" או פשוט חוסר ביטחון נוראי כזה לגבי כל מה שקשור לעצמי חח אוף [[כלהזמןפוחדתלהיפגע.ממה?]]

יותר מידי מתמטיקה.

שונאת להרגיש אשמה שונאת להרגיש אשמה שונאת להרגיש אשמה שונאת להרגיש אשמה

שונאת כשהבטן כואבת שונאת כשהבטן כואבת שונאת כשהבטן כואבת שונאת כשהבטן כואבת

שונאת את ה113 המיותרות האלה שנכנסו כרגע, שונאת את ה113 המיותרות האלה שנכנסו כרגע

אני מ  ת  ה למגע כ  ל  ש  ה  ו

שמישהו י  ת  פ  ו  ס אותי ש  י  ח  ז  י  ק

למה אני אומרת מגע כלשהו?

הרי רצים לי 425345235 בנים שלא היו מתנגדים וברור לי שאף אחד מהם לא יקבל אישור לגעת בי

למה אני חושבת עליו? [אני צריכה להזכיר לו כל מיני דברים]

דיי את זוכרת שאמרנו שלא מגיע לך כלום במצב הזה

את זוכרת

אני זוכרת

אחרי שוויתרתי על הכנפיים שלי ליותר מידי זמן

אני לומדת לעוף

מחדש

יש חיים אחרי המוות יש חיים אחרי אסף ואת האמת

הם נראים לי ממש סבבה (:

מחר אולי ת"א, אולי שקד אולי מיכל אולי מחר אולי אביב אולי אולי אולי אולי

אולי

אתמול כל הלילה דיברתי לעצמי

וקצת נתתי לאחרים לדבר[במסנג'ר דה?]

ותודה לעובד ששיתף ותודה לכל השאר שניסו לעודד

כשאני צוחקת ובוכה-החמצן לא מגיע לי למוח.

["את זוכרת שביקשת סימן מה לעשות עכשיו?

הוא הסימן שלך,

רק תתחילי לחיות..

הוא לא עשה לך טוב אף פעם אם את זוכרת מה כתבת אז?

שיכנעת את עצמך שרק הוא יעשה לך טוב, אבל אם לומר את האמת הסתדרת איתו הכי טוב כשהייתם חברים טובים ולא.. פשוט קשר אפלטוני, כשהוא הצחיק אותך וזהו, וזאת הנטיה המוזרה הזאת שלך לאהוב כל מי שמצחיק אותך..

זה הזמן שלך לחיות עכשיו, ויש מישהו שיעשה לך טוב, יש שם מישהו יותר טוב מאסף.. יש הרבה יותר טובים מאסף רק תאמיני רק תפתחי את העיניים .. היא אמרה לך אז שאולי בגלל זה בעצם פספסת, מכל המרדף הזה של לא לפספס אף אחד אולי באמת פספסת את כולם.. אבל זה בסדר, ממחר מתחילים לחיות מחדש. זאת נועה חדשה וזה לב חדש ואהבה חדשה וזה תורך לחיות.

תורך"]

המוח מרוקן ממחשבות

את קולטת, המוח מרוקן ממחשבות

ואת נלחצת, כי אין שניה שאת לא חושבת, זה לא טבעי זה לא.. זה לא אמור להיות ככה

משהו לא בסדר

ואת בלחץ, ולא מפסיקה לזוז

כמו רובוט, לא מפסיקה לעשות

את שמה לב שאת לא שולטת על כלום, הידיים זזות לבד והעיניים זזות לבד

והכל קורה לבד ואת לא חושבת כלום

את ריקה ממחשבות הכל כלכך ריק

והלחץ כבר מזמן לא לחץ, זאת היסטריה

אף פעם לא היה שם ריק איך זה קרה למה ומתי זה יגמר ודיי זה לא נעים לי

לה. זה לא נעים לי לה פשוט דיי אמא'לה

ופתאום קצת קשה לנשום והכל לוחץ

ואיך את מוצאת את עצמך

בשולחן הסדר

בוכה.

הדף ריק

אני לא יודעת מה להגיד

סחרחורות מדאיגות והמון חולשה ומאה עשרים טו דה אפטרנונ אנד ד'נ אה לוט מור לייק מאתיים סו איטס אה לוט אי ט'ינק מייבי איט איזנט אי דונט קנואו אי ט'ינק איט איז יומולדת גודביי.

הכל. כל. כך. כאוטי.

חייבת. לעשות. סדר. חייבת. לעצור. הכל. חייבת

סדר

יש היגיון בבלאגן שבחדר שלי

ויש היגיון בסדר שבצלחת

ויש היגיון במה שלבשתי

ויש היגיון במה שאקח מחר

אין שום היגיון

שום טיפת היגיון, מחשבה, שום תרומה לסדר

במחשבות בהחלטות ובמעשים שבוצעו ע"י ביומיים האחרונים

אני נוראית.

חייבת לעשות סדר.

כולם לעצור ולשתוק ולתת לי לעשות סדר

חייבת אני

משתגעת חייבת

"תגידי נכון זה ממש מבאס.."

"להיותשמנהומכוערת?כן"

לא מגיע לי להיות נאהבת

לא ככה

לא במצב הנוכחי

לפעמים אני מרגישה שלולי נורא קושר אותי לאופק

ואז חשבתי לעצמי הממ אולי אם אני לא מוותרת על השם אני גם לא מוותרת על אופק

אבל לא המשכתי לחשוב מעבר לזה

אוהבת כשאמיר קורא לי נסיכה

אוהבת כשיצחק שולח לי אסמסים יפים

אוהבת את ההרגשה שיש כשאני מדברת עם דניאל

אוהבת אבל לא אוהבת לאהוב

98 סופי בע"פ באנגלית, כשברור לי שיכולתי לקבל 100, כוס אמק סבבה?

נמאס לי להסתפק בקצת כשאני יודעת שאני יכולה יותר אוף אוף אוף אוף אוף אוף.

כי זה דיי דומה לכרגע

רק רציתי להגיד לצטט להזכיר

"אני לא רזה, אני לא שמנמנה, אני לא מלאה.

אני שמנה"

ולציין שבשבוע האחרון אני עוברת תהליך גמילה, ומי ידע שגם לאנשים מתמכרים

מי ידע.

-

לא נתפלא אם בזמן שאת קוראת את תוצאות השאלון, את מנהלת שיחת טלפון, עונה על SMS ועדיין מביטה בחשש בתוצאות, הרי את עובדת כל כך קשה ומשקיעה בכל תחום אפשרי כדי להוציא את המיטב ממך. יש לך המון ביקורת עצמית ואם נוסיף את הייסורים שאת מתמודדת איתם לאחר שאת מעבירה על עצמך ביקורת, עושה רושם שחייך לא קלים.

ההתייסרות על טעויות שאת עושה מדי פעם לא עושות לאף אחד טוב ובמיוחד לא לך. זה לא רק שמותר לטעות, אלא גם אנושי ועם כל המטלות שלקחת על עצמך להתמודד זה אך טבעי שיקרו תקלות.

נסי להאט לרגע, להתבונן פנימה ולשאול עצמך האם את מאושרת, אם התשובה שלילית, זה לא אומר שאת צריכה להעלות את רף ההשקעה, אלא שאולי כדאי למצוא מה כן יעשה לך טוב, גם במחיר של פגיעה ב"שלמות" שאת מחפשת.