לא מגיע לי שתאהב אותי

אני מצטערת

אני אוהבת אותך יותר מידי.

♥♥♥♥♥♥♥

can you say

מחקתי את מה שהיה כתוב כאן

אני לא יודעת אם זה צירוף מקרים טראגי או שזה חלק מהתהליך, אבל לאחרונה כל דבר מקבל את תגית ה"טעות".

מחקתי את מה שהיה כתוב כאן

-ריבריבריב-

"חח אני לא הולכת לשומקום ואני לא חולה או שטויות כאלה תפסיק להלחיץ את עצמך אני אוהבת אותך"

-המשך ריבריבריב-

"אני מעדיפה לא לדבר איתך כרגע, אתה כל הזמן פוחד שאני אעלם אבל כל הזמן מזרז את זה..לילה מעולה"

"ממש לילה מרנין..הלוואי והייתי יכול להיכנס לך לראש להוציא משם ת'שטויות ולהכניס לך כמה שאני אוהב אותך.. את הנסיכה שלי - .. בלעדיך אני צפרדע מכוערת ועלובה"

אני שונאת את הריבי לילה האלה, נרדמתי ב4:30 וקמתי ב8 ואלוהים, אני כלכך עייפה.

אין לי כוח לריב איתך יותר, אני שוקלת ברצינות לנתק את הקשר אם אני עד כדי כך פוגעת בך.

מיותר, כמעט כמוכם. נמחק כמובן, אם מישהו עוד לא הבין

חזרתי למשקל של אתמול לפני היציאה

ואז נפלתי, נפלתי חזק

ובכיתי שעות ושנאתי את עצמי ופגעתי בעצמי

ואז לבשתי גופיה, חולצה קצרה, חולצה ארוכה וקפושון מצמר, טייץ ועל זה מכנסי טרנינט וקרעתי את עצמי (למרות שזה היה רק 20 דק'..מוזר=//)

וירדתי את מה שאכלתי ו-200 גר' מהמשקל של אתמול כלומר אני כרגע בX3.700..

אני אדומה וחם לי ואני לא מרגישה טוב ואני עייפה ועצבנית ורגישה וכואב לי הראש כלכך

עודמעט אני הולכת לעבוד..

אני כלכך שונאת את עצמי

נמאס לי מהגוף הזה כבר, כל השכבות של החוסר-שלמות הדוחה הזאת אני לא מסוגלת יותר

ואני כזאת חלשה, כל כך חלשה וחסרת שליטה עצמית

אני צריכה להחזיק את עצמי

כי אני כן יכולה, וכבר צמתי שלושה ימים והכל כלכך קטן עלי אני פשוט צריכה להחזיק חזק את עצמי

אני יכולה, אם אני אאמין שאני יכולה אני יכולה

נשארו לי עוד -300 גר' להיום וזה יהיה החצי קילו שאני צריכה לסמן על היום

אם אני אוריד יותר אני אעבור את ה500 גר' עודף שהורדתי, ואז אני כבר מעלה את המטרה ל-6 קילו עד ל1.7 ולא 5.. נראה איך ילך.

הלוואי ואני אשאר שם שלוש שעות, הלוואי וזה יהיה קשה הלוואי ואני כמעט אתמוטט הלוואי ואני ארד קילו..

הלוואי ואני אהיה מושלמת כבר

מזוהמת בכל הזבל הזה שהכנסתי לעצמי לגוף.

"את מאכילה את עצמך בשטויות(חח, אירוני קצת..זה בדיוק מה שאני חשבתי לעצמיP:)

אני כלכך אוהב אותך"

"..."

"את חייבת להפסיק עם זה, אני לא מוכן להסתכל עליך נעלמת לי"

"תפסיקי להרוג את עצמך ככה את הורגת אותי גם את לא מבינה?"

"זה כל כך כואב לי זה כואב פיזית זה משתק אותי את בכלל לא מבינה"

"אני לא יודע מה אני אעשה אם יקרה לך משהו"

"=///.."

"אם תלכי יום אחד אני אדע, זאת הכל באשמתי"

"____שלי"

"את רואה את השלי הזה שם?"

"זה אומר שאת בלב שלי, שאני מאוהב בך"

"......):"

"לא איכפת לי אם תשנאי אותי או אם תפסיקי לדבר איתי וננתק קשר, אני לא אפסיק עד שאת תפסיקי את יותר מידי חשובה לי אני לא מוכן לראות אותך ככה.."

"תזהר במה שאתה אומר, זה עוד עלול לקרות"

אני אוהבת אותך יותר ממה שנדמה לך, יותר ממה שאפשר להביע במילים

יותר מהמילה מאוהבת ואוהבת גם יחד, אם תהפוך את כל השנאה שאני רוכשת כלפי עצמי וכלפי העולם הזה ותהפוך את זה לאהבה זה עדיין לא יגיע לאותה כמות אהבה שיש בי כלפיך

אבל אני לא מפסיקה, זאת אני.

ויותר מכואב לי לדעת שאני פוגעת בך, אבל זאת אני..

מטרה

1.7 -> - 5 ק'

סה"כ זה יוצא חצי קילו ביום.

wish me luck

אסור בתכלית האיסור לעבור 500 ביום

כל יומיים שלושה צום[תלוי בכוח] של 24[אפשר גם יותר] שעות.

-מחר עבודה, לא לאכול אחרי זה..-

                                                                                  הצילו הצי

                                                                                                             הצילו הצי

הצילו הצילו הצילו הצילו     הצילו הצ          הצילו הצ    הצילו הצילו      הצילו הצילו הצילו הצילו     הצילו הצילו

הצילו הצילו הצילו הצילו       ילו הצילו        ילו הצי       הצילו הצילו       הצילו הצילו הצילו הצילו     הצילו הצילו

הצילו הצי                           הצילו הצ   הצילו           הציל               הצילו הצ                        הציל

לו הצילו ה                           ילו הצילו הצילו                                   ילו הצילו                       ו הצי

צילו הצילו     הצילו הצ             הצילו הצילו                                       הצילו הצ                     לו הצ

הצילו הצ      ילו הצילו            הצילו הצילו הצילו הצי                             ילו הצילו הצילו הציל      ילו ה  

ילו הצילו       הצילו הצ         לו הצילו הצילו הצילו הצי                              ו הצילו הצילו הציל      הצילו

אף פעם לא רציתי כלכך לברוח, אני מפחדת להישאר פה כבר

נוראי פה

אני מפחדת לגדול ולהיות כזאת

מפחיד לי נוראי לי עצוב לי

בוא תציל אותי.

"בסוף הוא הבין שאין כמו הבית"

"אולי"

תצעקי, אני אומר לה, תצעקי
שכולם ישמעו, תצעקי

וכשמישהו יבוא לעזור לך, תצעקי חזק יותר
תצעקי גם למעני

תצעקי בשביל תמימותך, שנלקחה ללא רשותך
תצעקי בשבילי, בשביל החופש שלי שהולך

תצעקי בשל בגדייך החדשים
ששוכבים קרועים על הרצפה

תצעקי בשבילי, בשביל נפשי הקרועה
ששכבה ליד בגדיך, בתוך שלולית שפיותי

תצעקי, אמרתי לה, תצעקי

ירח על מרפסתי מאיר, ואני קופצת לתפוס אותו אבל הוא יותר מידי מהיר

בוא ירח בוא שתה איתי תה

אתה מוזמן להשאר גם יותר אם ממש תרצה

המיטה נוחה וזה דיי אסון

שכל לילה אני הולכת לישון לבד, באלכסון.

בוא ירח תעשה לי את היום

רק כשבא הבוקר, תבטיח לא להעלם פתאום.

תקופה נפלאה מרהיבה מהממת מקסימה יפיפיה משגעת יאיאייאיאיא.

אין לי מה לכתוב, אין לי מה לספר.

אני אוהבת חלום, אשליה ואני לא חושבת שזה חלחל לי מספיק למוח - אחרת למה אני עדיין אוהבת?

צריכה את המוצק הזה שיבוא ויעיר אותי ו..ישנה.

לא משנה, לא משנה.

(אני לא רוצה יותר לדבר עם אופק, זה מרגיש לי מוזר מיותר ולא טבעי.)

חשיפה בלעדית

מצמצת פספסת

אין לי עיניים כחולות, זה האור מאיר על העיניים הסופרחומות שלי.

(למקרה שמישהו תהה-נמצא פתרון לבעיה, הוא מיוצר בשוויץ, הוא מסובך ויקח לי שבוע להתרגל אליו והוא עולה 3100 שקל. אה כן, קוראים לזה מולטיפוקל.)

נושא נוסטלגיה

תת נושא שי

את שי/שיוש אני מכירה כבר דיי הרבה זמן, מאיזור כיתה ח' בערך והוא בדיוק מסוג האנשים שהקשר שלנו יציב בצורה לא יציבה. תמיד יש תקופות שאנחנו מדברים המונמון ואז תקופות שלא מדברים בכלל בכלל, והיום עקב געגועים עזים (טוב, בערך עזים.. זה מה שהוא אמר! אפילו לא המצאתי) מצאתי את עצמי מדברת עם שי שוב:)

לא יודעת, זה דווקא דיי כיף, גם אני התגעגעתי אליו.

שי שי שי (L)(L)(L)

-

"בעיקרון, זאת בעיה שיש רק אצל זקנים..אני לא בטוח כל כך למה לך יש את זה"

דיי כבר, זה מה שיש תתמודד ותמצא פתרון לזה.

אין לי סבלנות לרופאים שלא יודעים מה לעשות, ואם לא ילך גם עם זה נצטרך לסמן קוחוצה גם עליו ולהכריז שוב next ולמצוא עוד קורבן שיעמוד מולי חסר אונים עם פתרונות לא הגיוניים.

מחר בדיקות וקקי כזה, אני כנראה אפסיד חלוקת תעודות.. אוי שיט. :)

 אאני אוהבת אותך עם מ', אפילו שזה מפחיד אותי

למה?

כי זה נשמע גדול ומפחיד כזה, לא?

חח ממש לא, להיפך..אל תדאגי עם הזמן אני אלמד אותך שלא

רק עוד קצת

16.7, רק עוד קצת.

קטן עלי, מזה.

אני קוראת את אישתו של הנוסע בזמן ואני לא יכולה שלא להתחבר לסיפור הזה כלכך, אולי גם בגלל שאנחנו מתראים פעם ב? אני פשוט רוצה לנשק אותך שוב ואז אתה יכול ללכת, באמת.

רציתי לכתוב לך מכתב

רציתי לצייר בעזרת מילותי את הסיטואציה הכי יפה שאפשר לחשוב עליה

רציתי לנסות להסביר טיפה מכמה חזקים הרגשות שלי כלפיך

רציתי ונכשלתי

אין לי יותר מה להגיד

ואולי ככה מרגישים כשאוהבים.

יש לי חברות טובות...

דיי להיות קרירה ומרוחקת מהן

יש לי חברות טובות?

דיי להתעלם ולסנן אותן

יש לי חברות טובות!

דיי לשים לב רק לפאקים שבהן

יש לי חברות טובות.

אוהבת                     גמישה          שמנה מכוער                        בעלת שיער קצר

אימפול                  נדיבה             ת עצלנית                             לא מסתדרת עם

סיבית.                חייכנית              מכורה ל                              עכבישים

   חברותית        רגישה                 קנאקים                               ונחשים

    מצחיקה אינפנטילית                  באצבעות                             ....

     טיזרית מתחכמת                     נושכת

           כיפית פת  עוזרת ת            בורחת

         וחה אינטי     מיד קיטצ'י        פחדנית

      ליגנטית ח         ת קופצנית      פדחנית

    חמודה מת           תזזיתית        מושבניקית

חשבת יותר               מלאת ט       חסרת עמוד שדרה חלשה

מידי                        טאקט          חסרת שליטה עצמית כלשהי

אפשר לקבל את זה ואפשר לא.

נמחק.
תמונות שלי.

בוהו,

אני מרגישה חשופה.

"התחלה לא רלוונטית

חודש זה קטן עלי.

את מדהימה ואני מאוהב בך ככ והמשך לא רלוונטי"

איך להגיב ומה אומרים?

מאוהב זאת מילה מלחיצה, מאוהבת מלחיצה אותי עוד יותר.

כמה זמן לא שמעתי את המילה הזאת ואני עוד לא יודעת אם התגעגעתי אליה או לא

אבל אני חושבת שהסכנה חלפה, אני עדיין כאן עומדת ובטוחה שזה אתה שאני רוצה,

לא ברחתי ולא הזדעזעתי, נשארתי חזקה בניגוד למה שציפיתי מעצמי

אולי זאת ההשפעה המוזרה שלך עלי.

אני זוכרת שעם אופק ניסיתי לשמור על עצמי כמה שיותר בשביל לא לגמור את הכל בבת אחת

"את אוהבת, לא מאוהבת..את אוהבת. את לא מאוהבת. את לא מאוהבת את רק אוהבת"

אני אוהבת.

אני חושבת שזה מספיק חזק שאני אומרת את זה, בלי המ' הרשמית והגדולה הזאת בהתחלה.

אני אוהבת אותך, ואני מקווה שזה מספיק בשבילך.

מילים כמו זוגיות, נצח, חתונה, מאוהב/ת, לתאמיד וכיו"ב מלחיצות אותי, מעבירות בי חלחלה וגורמות לי לרוץ הכי רחוק שרק אפשר, מוזרה אבל אני חושבת שרוב האנשים מסביבי כבר הבינו את זה.

בכלל, המון דברים גורמים לי לברוח, ביחוד קרבת יתר או כל קרבה שמעיקה עלי.

[חלומות טובים סף שלי]

[הם יהיו עליך נויקו שלי..אוהב המון, נשיקות]

זה שוב קורה, שוב צריך להסתתר, שוב צריך להזהר שוב צריך להקפיד

שוב עוד אני במוח שוב צפוף שם מידי

שוב אני לא מסוגלת לסבול שום דבר שקשור אלי

החל מהכתיבה היללנית, כפות הרגליים המבחילות שלי, השקרים המזוהמים שלי והמראה המכוערת שלי.

[נקלח מתיקיה במחשב, אין לי מושג מאיפה לקחתי את זה..]

אני אוהבת בלי מ'.

אין לי כוח למחוק את הנוכחות שלך יותר, וסימן פסיעות רגליך לצד עקבותי מסגיר את הזכרון הבלתי נראה שלך שעוקב אחרי לאן שלא אפנה. זה מעיק, זה מציק ובכל זאת ברגע שאדע שתמחק מזכרוני אעדיף למות ולא לחיות בלי הזיכרון של הגוף שלך נצמד לשלי.

כואב לי להתגעגע, אבל כבר למדתי שלצערי הגעגוע הוא חלק בלתי נפרד מהשגרה המוזרה שלי
חבל לי שההחלטות שלי כאלה מוזרות לפעמים, אבל לפחות אני יכולה להגיד ששגויות הן לא.

When the sun shine we'll shine together
Told you I'll be here forever
Said I'll always be your friend
Took an oath, I'mma stick it out 'til the end
Now that it's raining more than ever know that we'll still have eachother
You can stand under my umbrella
You can stand under my umbrella

umbrella by rihanna

youtube.com

i'll be all you need and more

המון מילים והמון דברים, וכלכך מעט מקום וסיבות, יותר מידי משמעות בשביל מוח כל כך קטן.

בננה ומילים 9 וחיפושים ואתה והריח והרבה כלום

שלמה ארצי ודמיון, מיטה ואלכסון וחסר לי כל כך למרות שבסוף דוחה.

קוקוס וברזיל? קוקוס ואילת, וראשלצ אכזבה

סמסים והמשאלה הכי גדולה שלו אני, ושאבא יאהב ואבטיחחחח אבטיח

ואמא צדקה אמא יש רק פעם בחיים, לול וביצים ועומס

חם חם חם חם חם חם עומס חם חם חם חם חם עומס חחחחחחחםםםםםםם

וגלייייים ויםםםםםםםםםם ונעים נעים נעים אבל כל כך רחוק ולבד.

צעקה ואףאחד לא עונה ולבד לבד לבד וים.

אהבה וסלקום, קרניים. כאב. הבריחה מעלית הגג 2:30 בלילה

פוצ שנוצ קוצ פצוצ חמוד.

תימני משכונת מצוקה ברמלה לוחש לי לא להיכשל בהיסטוריה, לעצום עיניים ולעזוב ידיים

ותצעקי חזק כשאני אקרע לך ת'חולצה ותזהרי

תזהרי לשכוח אותי תזהרי.

בלונד וקבוצה ותזהי את השולחן! מתמוטט ומחליפה והרבה שחור בהיר.

את באה לפה הרבה? בן זונה מניאק!

הבטחות ומיטה אחת פרחונית, ואמא? אמא יש רק אחת!1111111[שוב]

טמבל! אתה טמבל! רק להתחבא מאחוריך ועד 12.

בובישו? כן. השער! מקדונלדס באר, ולבד לבד לבד

צמרמורות ושיערות ו-ואוווווו והוווווו, רכבת הרים ונוטפת נוטפת ברופאה וחולה.

פה גדול ואל תשכח אישור ורוד.

ואתה לא כאן.

אתה לא כאן לסדר לי

ואני צריכה אותך כאן.

"יש העדפות?"

"סרט מפחיד, שיהיה לי תירוץ לחבק אותך"

-

"תדעי שאת המשאלה הכי גדולה שלי"

סתם תיעוד, כי כשנריב אני אשכח.

באדולינה - גבי ניצן

פרא - גבי ניצן

שליטה - ממש לא זוכרת

השטן והעלמה פרים - פאולו קואלו

חוף החלומות - סרג'יו במברן

קיסרית - שאן סה

הספר המוזר שעוד לא גיליתי את השם שלו אבל הוא מגניב - אמ.. לא זוכרת?

דמיאן - הרמן הסה (הסופר של סידהרתא..)

לוליטה - ולדימיר נבוקוב

סה"כ ספרים מהחודש האחרון, רובם נקנו בהנחה משמעותית (בין אם בחפציבה - ספרים יד שניה ובין אם בשבוע[יים] הספר), מתכננת אולי להשלים ל10..או מי יודע אולי יותר.

סופסוף קניתי את קוסמו יוני, ואין מאושרת יותר ממני. שוב אני יכולה להרגיש סופר נקבה ולהתחנן לאמא לעוד קצת בגדים יפים, (נרכש בשבוע שעבר - טוניקה צמודה ירוקה, חולצת הריון אפורה עם קשקושים שעושה לי ציצי יפה, 3 גופיות סבא בירוק תכלת ולבן ומכנס ג'ינס יפה עד הברך. - קסטרו)לקרוא עצות סקס ("גם את יכולה לגמור פעמיים!") ולא ללמוד מחר להיסטוריה בייייייייייייכלל.

כואב לי הפה, וגם התימני היה טעות מסתבר.

:)

(יום חמישי בגרות, ונחשי מי הולכת להיכשל? פם פםפם פם)

תמונה ישנה שלי

שאני נורא אוהבת

על אף שאני כה מיוזעת, והגבות שלי מדובללות והשיער פרוע

אני ו..כן.

לה לה לה.

אני רוצה לתקן

זה לא עליך שאני לא מאמינה, אני דווקא כן.

אני לא מאמינה על עצמי, שנתתי לך להשפיע עלי ככה

אחרי הכל, חלק כזה גדול מהחיים שלי לא היית ונכון - זאת פגיעה קשה באגו אבל הוא גם ככה לא כזה גדול, אין הרבה במה לפגוע. אני פשוט מנקה מעלי את האבק וממשיכה הלאה, אתה לא שווה את הבזבוז זמן הזה בישיבה על הרצפה והרחמיים העצמיים האלה. שלום ולא להתראות? guess so.

בנתיים אני ואסף רק מתקרבים, זה עושה לי חמים בלב ובכלל - חופש גדול כל כך קרוב אני כבר יכולה להריח אותו שוב. לפני כמה ימים האח הקטן שלי שם בושם שהריח קצת כמו אסף, זה גרם לי לתחושה לא ברורה אבל זה עבר כשהריח התנדף, בערך כמו המרגש של השפתיים שלו(של אסף!) על שלי.

אף אחד לא מגיב פה, ובספק אם גם קורא וזה נותן לי תחושה של פרטיות, כמעט כמו ביומן רק לעצלנים

לא החלטתי עוד אם מוצא חן בעייני כל הסידור הזה או שאני אעבור באמת ליומן, שיסיר מעלי את כל החששות באמת.

למען ההגינות - יש לי יומן, אבל הוא יותר יומן מעקב מלא בכל מיני סיסמאות כאלה thin shows control, כל מיני דברים כאלה שאני מנסה לא להכניס לעצמי לראש יותר (טוב, אני לא מצליחה יותר מידי אבל לפחות אני מנסה), אז אולי כדאי לקנות מחברת יפה חדשה.

בגרויות וקקי כזה

מתכונת בהיסטוריה 83 והוא נתן לי 85 במתכונת עצמה, ואפילו לא ירדתי לו

מגן בהיסטוריה 88, אולי הוא שכח מי אני ונתן לי ציון סתם

הציונים שלי מתחילת המחצית היו ממש גרועים, בוחן של 60 ומבחן של 70(+5 נק' בונוס כי הוא איחר בהחזרה), רק המבחן האחרון שלי היה 96 וגם זה היה על חומר מאוד קל ומצומם, לא מגיע לי - אז תודה לו

מתכונת במ.ישראל - 91 נדמה לי, לא בדיוק זוכרת

מגן במ.ישראל - 98. יצאה לארג'ית בטירוף אחרי שכל השנה עשיתי לה את המוות(טוב, לא לבד).

מתכונת בלשון - 83, כמו מטומטמת לא קראתי שצריך לבחור 4 מתוך 8 שאלות ועשיתי את כל ה8.

מגן בלשון - עוד לא ידוע

מתכונות באנגלית - 92 ו94

מגן באנגלית - 88 שלא מגיע לי, לא הגשתי אף אחד מהעבודות חוץ מאחת וגם זה בגלל שעשיתי עם חברה והיא עשתה את הרוב, שוב עוד מורה שיצא לארג' בלי שאני ארד לו.

לא יודעת עוד את הציון של הבגרות, נקווה שאני אדע בקרוב.

[4 יח'] מחצית קודמת מתמטיקה היה לי 92, המחצית הזאת 74.. קצת כואב, אבל בסדר. משוכלל יצא לי משהו כמו 81 והיא העלתה לי את זה ל82 או 83 לא זוכרת, היא אוהבת אותי בלי סיבה.

במבחן האחרון בערבית קיבלתי 89, מאכזב קצת אבל בסדר יחסית לזה שלמדתי את החומר ב10 דק' הפסקה שהיה לפני המבחן.

לפעמים יש בי מילים שלא נאמרות שדיי חייבות להאמר, אבל אין לי כוח להתחיל להוציא אותן

אם נדמה לכם לפעמים שאני מסתירה מכם משהו - סימן שאני מסתירה ואני לא מסתירה טוב

בואו לשאול אם זה באמת חשוב.

ברחנו היום מבצפר, ברגל, בשיא החום, מטיילים בדיונות שורצות הנחשים שליד ובערימות הזבל והאמבטיות הישנות. אני מרגישה פרועה ומה-זה מרדנית, כמו בכל פעם שאנחנו הולכים באמצע. הפעם ויתרנו על הנוחיות שבמונית ויצאנו לצוד אוטובוסים. במונית שירות יצא לי להתקל שוב בשיחה כזאת שמרגיזה אותי כל פעם מחדש, כל האנשים האלה שמתיימרים להבין, "פינוי בברטוליות ובאלימות" כוסאמאשלך חתיכת תימני מכוער, "התפנות בברטוליות ובאלימות" נשמע לי יותר מתאים. אבל שוב, כנראה שזה עניין של השקפה וראיה סלקטיבית וכל הקקי הזה, אז אני מסרבת לפתוח את העניין הזה עם כל אדם שהוא.

המשך שבוע מעולה לי ולעצמי,

ואולי לחצי בנאדם שקורא פה

אין תמונה

אין שיר

יש אני.

אני לא מאמינה שזה קרה אני לא מאמינה שאני כלכך מטומטמת אני לא מאמינה שהאמנתי לך אני לא מאמינה שנפלתי בפח הזה אני לא מאמינה שלרגע הרגשתי אני לא מאמינה שלשניה חשבתי אני לא מאמינה שעשית לי את זה אני לא מאמינה שאמרת את זה אני לא מאמינה ששיחקת ככה אני לא מאמינה שאתה שוב גורם לי להרגיש קטנה כל כך אני לא מאמינה שאתה יכול להיות כזה דוחה אני לא מאמינה שפעם היינו אני לא מאמינה שזה גרם לי להתגעגע אני לא מאמינה שאפילו אמרתי אני לא מאמינה שחיכיתי כמו מטומטמת אני לא מאמינה שלא ישנתי בגלל זה בלילה אני לא מאמינה אני לא מאמינה אני לא מאמינה

בא לי לבכות מרוב עצבים, א' כי היה מישהו שרק היה דומה לאסף, סתם דומה פשוט סתם סתם סתם דומה.

ב' בגלל אופק, פשוט מעצבנת אותי כל הסיטואציה הזאת וזה שאני לא מצליחה להחליט אם אני רוצה להדחיק ולהתעלם מזה וממנו, או לחזור לדבר איתו כמו פעם.

אין לי כוח אפילו לחשוב על זה, אני עצבנית ועל סף בכי כל הזמן ונמאס לי למען האמת.

אבל זה מגיע לי, בסה"כ אני הכנסתי את עצמי לסרטים האלה ועכשיו בעיות שלי.

אני אוהבת לכתוב עם שמות, זה נותן לי להרגיש חופשיה יותר. לא איכפת לי כבר מי קורא כאן (כל עוד זה לא אבא שלי, כמו בפעם הקודמת), שיעלבו שלא יעלבו כבר אין לי זין כל כך למרות שנראה לי שאין כאן באמת מישהו שקורא פה.

להלהלהזההכלכיאתשמנהלהלהלה.הלהלהלהנמשתאיכלכלההזהלהלהל

"..אז בואי נצעק

ונלך אל המקומות ששם טבעי הרעש

ואפחד לא נרגע

והתשוקה

להשרף מבלי למות זה

כשרון לדעת

ואהבה, אהבה.."

[כבר היה פה, תחפשו איפשהו]

הרבה זמן אף אחד לא נישק אותי ככה, לא עטף אותי ככה ולא לחש לי באוזן דברים כאלה

אבל איך היית מגיב אם היית יודע שזה לא באמת אתה?

סתם, תהיתי לעצמי.

אין לי מה לעדכן, אין מי שיקרא - אז זה בערך מסתדר..נדמה לי.

אני לא עצובה ולא מדוכאת, אני גם לא סופר שמחה אני פשוט מהורהרת, וזאת זכותי - לפחות בפעם האחרונה שבדקתי.

(המון אנשים שאני מתגעגעת אליהם, המון חיבוקים שהרבה זמן לא יצא לי להרגיש, המון קולות שהרבה זמן לא יצא לי לשמוע והמון זמן איכות עם אנשים שאני כל-כך אוהבת שנגנב ממני באכזריות בגלל חוסר ארגון, חוסר ידע ועומס בעבודות שיעורים וביתספר בכללי.                   טוב, הגיע הזמן לפצות:)**)

+*-._-=+***ֿֿ-_ֿ+....+ֿ.+=_....__

חסרת מנוחה החונמ תרסח

אין לי כוח להסתכל יותר במראה הארמב רתוי לכתסהל חוכ יל ןיא 

פיצול אישיות'וש?

ulay

כבר יומיים שאני מנסה להעלות את היום הזה בכתב, אין לי הרבה מה להגיד מעבר לתודה

לכל הצבועים ששמעו ממישהו ששמע איפשהו שיש לי יום הולדת - תודה על הצעד הזה שבאתם להגיד מזלטוב

לכל המכרים שבאו להגיד מזל טוב רק בשביל לקבל חתיכה מהעוגה

לכל החברים הכי טובים שבמקום ללמוד למתכונת נסעו וקנו ואפו והכינו לכבוד היום הולדת שלי דברים

לכל used to be חברים קרובים שכן זכרו והתקשרו ושלחו סמס להגיד מזל טוב

לכל הרחוקים למינהם ששלחו סמס והתקשרו ואיחלו וכתבו והציפו בשביל לאחל לי מזל טוב

לכל אלה שהראו לי שהם לא באמת ראויים להקרא חברים, ששכחו ועוד האשימו אותי בזה

לכל מי שגרם לי לחייך ביום הזה

(ולך, על המבצע הצבאי המקסים הזה בשביל לשלוח לי סמס:))

תודה. תודה תודה תודה.

אני אוהבת אתכם כל-כך.♥

לא, אני לא סינית.והשיער שלי חום, לא שחור.

1. מה המילה הכי אהובה עליך בעולם? גרנדיוזי.(ואח"כ הידד)

2. מה המילה הכי שנואה עליך בעולם? הפרשה(ואח"כ מוגלה)

3. מה מדליק (שימו לב, רטרו לשנות השמונים!) אותך מבחינה יצירתית, רוחנית, או רגשית? עבור

4. מה דוחה אותך? יורקי ליחה ואנשים שלועסים ברעש

5. מה הקללה האהובה עליך? לך כוסאמק

6. מהו הצליל האהוב עליך בעולם? פסנתר

7. מה הרעש השנוא הכי שנוא עליך? "קומי"

8. באיזה מקצוע היית רוצה לעבוד (חוץ מאשר במה שאת/ה עובד בו היום)? אני חושבת שדוגמנית, או ראש הממשלה

9. באיזה מקצוע לא היית רוצה לעסוק בשום פנים ואופן? זאת שמחזיקה מאחורה באוטוזבל

10. אם גן עדן קיים, מה היית/ה רוצה לשמוע את אלוהים אומר לך, כשתכנס דרך שערי השמיים? ביישנית, הא?

(ההוא שלי עונה:

יוםהולדת מחר, ואף פעם לא פחדתי יותר.

אני לא רוצה להישאר מאחר לבד.

והפוסט הזה ימחק עוד כמה דקות.

פעם הייתי מאושרת יותר.

ופשוט ככה
את נשארת עירומה.

וכמו בכל לילה
המילים שלך מקלפות אותי, מורידות שכבה אחר שכבה אחר שכבה
והנה אני, חסרת כל לפניך מתחננת לרחמים, רק תפסיק אל תמשיך, איך אתה יכול לראות אותי מתבוססת בזוהמה של עצמי ככה? אני שונאת את התחושה הזאת שהחיוך המטורף שלך משרה בי.

פשוט חסרת כל הגנה מולך, בלי יכולת להחזיר או להשיב, פשוט זורמת ומשחקת את המשחק הגועלי הזה שלך
משחק החיוכים.
עירומה לפניך, עם החיוך הגדול, המזוייף והמכוער הזה לפניי, ושוב אתה מטיח לי את האמת הנוראית הזאת בפרצוף, אבל אתה לא תנצח הלילה.

וכבר אין מה לקלף יותר, והמשפטים הארורים שלך חודרים לי לעור ומשאירים בתוכי פצעים
"תתמודדי" המבט שלך אומר, ואני כבר מזמן לא מקשיבה אבל מרגישה איך כל מילה חודרת לתוכי ולוקחת עוד חתיכה ממני
"אני שונאת עד כמה שאני אוהבת אותך" עייני יורות לך בחזרה, אבל אתה כמו שאתה - רואה רק מה שאתה בוחר לראות, רק מה שנוח, ויריית הקרב הנואשת שיריתי לעברך נהדפת בחזרה ופוגעת בי.
ועד מתי המשחק הנוראי הזה, לבדוק מה קצה היכולת שלי?
אתה באמת נהנה מִזֶה? סבלי גורם לך הנאה?

וכשנגמרות לך המילים, והחיוך המקסים והחולני הזה שלך מתחיל לדעוך אתה פונה למילים לשלי, אל מחשבותי הכה פרטיות שעמלתי כלכך הרבה להשאיר אותן בפנים, הרחק הרחק מטווח אוזנייך
פוער לי חור בחזה ושואב את כל מה שרציתי להגיד ואף פעם לא העזתי
"אני מתגעגעת"
"אף פעם לא הפסקתי"
"לא תעזוב אותי, נכון?"
"אל תלך"
וההנאה שאתה שואב מהעניין מעוררת בי גועל עד כדי הקאה, אבל אני אמשיך לחייך את החיוך המבורזל שלי, כי אני לא נשברת
"אני יודע שאם היית יכולה היית נופלת, היית מפוזרת מרוסקת על הריצפה, מנקה את האבק מהסוליות שלי", אמרת-לא-אמרת כשמבטינו הצטלבו בשנית
ושוב נשארתי מוכת תדהמה עד כמה טוב אתה מכיר אותי, יודע בדיוק איך להביא אותי לאותה נקודת השבירה המיוחלת, לרגע שבו אנקה את האבק מסוליות נעלייך.
ובאותה השניה שהחיוך עומד להמחק מפני, ואני עומדת להכריז שאני נכנעת - לא עוד המשחק הזה אתה עוצר
מביט לי בעיניים והפעם הן אלו שפתייך שלוחשות לי "חשבתי עליך, את יודעת" והיד הגדולה, החמה והמחוספסת שלך מחליקה על העור המיוזע ממאמץ שלי
אני נופלת אל בין זרועותייך, ואנחנו חוזרים חבוקים למיטה.
אבל רק עד הפעם הבאה.