אמרנו אחד לשני לילה טוב ואז הלכת.
השארת אותי עם הידיעה, שזה הולך להיות אחד הלילות הגרועים של חיי.
ואפילו שביקשתי שתוותר
ואפילו שאמרתי לא
קיוויתי שבמקום מסויים לא תקשיב לי
לא תסכים איתי.
ובאמת, לא הסכמת.
שמחתי, אבל נכנעת בסוף.
יש לי את השנתיים וחצי הקרובות האלה לעשות כל מה שאני יכולה בשביל לשכוח.
אבל אני מבטיחה שגם כשאני אהיה נשואה וזקנה עם ילדים אני אבוא לחפש אותך.
עוד עשרים שנה בערך.
ונשב על כוס קפה
ונדבר על כל מה שהיה
על איך שאתה ועדי המשכתם והתחתנתם
ויש לכם שלושה ילדים מדהימים
וגם לי יש אותו ואנחנו בדיוק מצפים לנכד.
ואני ממש מקווה שתראה לי בעיניים, שבכלל לא שכחתי.
ואני ממש מקווה שתבין כמו שאתה תמיד מבין, שכלום לא נעלם אצלי.
ותסתכל עלי, ותראה שרע לי. ותראה שאפילו לרגע אחד לא הפסקתי לחשוב עליך.
כי אתה מבין, אהבה ראשונה פשוט לא שוכחים.
