ואני רציתי לטייל ביקום, עם כנף יחידה
ומקל. |
| 1/2013
את מרגיעה את החרדה ומטפחת אותה
את מרגיעה את החרדה ומטפחת אותה
היית רוצה לשכב על האדמה
למלא פיך בקרני החמה
להיבלע בין גבעולים ארוכים ירוקים
להרגיש טעמים שנוצרו מתוקים
מהיום בו נוצר גם המר
והאיש שהולך הוא האיש לצידך
והנה הוא חוזר
ככה זה כשהחיבור הצליח לחצות את הגדר
שטיפחת.
תירגעי.
תירגעי
עוד רגע נגמר.
אני רוצה עוד.
הנה מתחיל אחד אחר.
אני רוצה יותר.
מהלומה ושוב את מחכה להתעורר
המהלומות כבר מתרגלות לעצמן.
והתיאורים שלהן מתעייפים
אולי במילים הם קצת יותר יפים.
את כותבת, על עוד ועוד חלומות.
משמרת את אותם העיגולים התחומים
ומקנה להם שמות.
היית רוצה
לא לקפוא במרירות של קור בטוני
לא בזרות הטמונה במבט אלמוני
לא לשקוע בהסחות
שכביכול מאחות את החסר.
היית רוצה
אבל את
מרגיעה את החרדה ומטפחת אותה
ביחד נצעד
יד ביד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
