מהרהוריה של לובשת חצאית

יום ראשון בצהרים. יומי הראשון ללימודים לתואר שני באוניברסיטת "ברמינן". אלוהים, בא לי למות.

על מנת להרגיש שאני מחצינה היטב את אישיותי השנויה במחלוקת, הסתובבתי ברחבי הקמפוס בפרצוף המבשר "אפוקליפסה עכשיו". לא חלפו כמה דקות, ועיזה צעירה קפצה עלי בצעקות שמחה וחיוך הפרוש מאוזן לאוזן. "הוווו!", היא צווחה לתוך אוזני ההמומה. "יווו, אני לא מאמינה איך התגעגעתי אליך!"

"אה ... אההה...", גימגמתי כשאני נחלצת מחיבוקה בעור שיניי. "גם אני התגעגעתי אליך". שיהיה.

"מה נשמע?" היא המשיכה לצווח בהתרגשות. "למה הפסקת להגיע לכנסים?"

כנסים? על מה המתלהבת הזאת מדברת? ומה הצפצופים החדים באוזן מנסים לרמוז לי?

"המממ ... אני די עסוקה". עניתי חלושות. "לימודים, עבודה, את יודעת ..."

"כן", היא הנהנה בראשה בהבנה. "אבל יש לנו חובה מוסרית לשמור על הקבוצה. את יודעת שאין מספיק מכשפות מקוריות בארץ, ואם לא נעמיד את וויקה בראש סדר העדיפויות, הקבוצה עלולה להתפורר".

הו! סוף סוף נפל לי האסימון! המשוגעת העומדת מולי חברה בארגון המכשפות הבינלאומי Wicca, ומשום מה חושבת שגם אני מכשפה החברה בארגון. כמה נפלא! איזו מחמאה מלבבת! 

"תגידי", שאלה הוויקנית בסקרנות "איפה את גרה עכשיו?"

"המממ ... ברחוב מלצ'ט 3?" התחכמתי.

"הא, הא, את מצחיקה!" למרבה ההפתעה היא הבינה את הבדיחה.

"תראי", אמרתי לה, "אני יודעת שמכשפות מולדות נדירות בארץ, אבל וויקה די בעייתית בשבילי. הקב"ה לא ממש בעד מכשפות, יו נואו".

"הקב"ה?" היא התפלצה. "אל תגידי לי שחזרת בתשובה פתאום! תראי, את חייבת לחזור לקבוצה. יש לנו מחסור במכשפות ואת יודעת שנדיר למצוא בארץ מכשפות מקוריות. כישרון לכישוף הוא תכונה מולדת, או שיש לך את זה או שאין לך. אי אפשר ללמוד להיות מכשפה!".

אווו, איזה כיף. תמיד ידעתי שאני מכשפה אמיתית! אני בטוחה שאם אחקור לעומק ב"בית התפוצות", אגלה ששם משפחתי המקורי הינו "פוטר" ושארבעים יום לפני שנוצרתי יצאה בת קול ואמרה "נטע יוסף פוטר לדראקו מאלפוי". אין פלא שאני מעולה בקווידיץ'!

לרוע המזל, ההפסקה כמעט נגמרה והייתי חייבת לרוץ לשיעור מרתק אודות "סטיות סאדו-מאזו בימי הביניים", אז הבטחתי למטורללת שאשקול להגיע לועידת הוויקנים העולמית שתתקיים בחודש הבא ונמלטתי לדרכי.

אגב, במאמרו המעניין של ד"ר מאיר בר אילן, "מכשפה לא תחיה", מצביע המחבר על כך שבניגוד לסברה הרווחת, רוב העוסקים בכישוף בעת העתיקה היו דווקא גברים ולא נשים.

אמנם בתנ"ך נאמר במפורש "מכשפה לא תחיה" (שמות כב, יז), אולם חז"ל (מכילתא דניזיקין יז; סנהדרין סז, ע"א) גרסו: "תנו רבנן: "מכשפה" – אחד האיש ואחד האשה, אם כן, מה תלמוד לומר מכשפה? משום שרוב נשים מצויות בכשפים", ואכן, האיסור על גברים ונשים כאחד מופיע במקום אחר: "ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב, או ידעוני, מות יומתו".

במקרא ידועות המכשפות איזבל, עליה אמר יהוא "וכשפיה הרבים" (מלכים ב', ט, כב) ובעלת האוב מעין דור (שמואל א', כח, ז), אך רוב מעשי הכישוף נעשו על ידי גברים, החל במכשפים של פרעה (שמות יז, יא), המשך במכשפים של נבוכדנאצר (דניאל ב,ב) וכלה במכשפים יהודיים (מלאכי ג,ה).

קישור ל - Wicca לא תקבלו אצלי, מאחר ואינני נוהגת ללנקק לעבודה זרה, אבל מי שמעוניין בנושא מתוך עניין אינטלקטואלי, בוודאי לא יתקשה למצוא מידע בעצמו. 

ולפינת ההודעות המרעישות: חברתי היקרה, המדליקה והשווה Sue חוגגת היום את יום הולדתה. מזל טוב, ממי. המון הצלחה בחיים, באהבה, בעבודה, בהנאות הקטנות והגדולות. אם לא היית מתפדחת הייתי שמה תמונה משותפת שלנו מהטיול האחרון, אבל את תבלעי אותי חיים ... ;-)

ולגברברים השווים מביניכם (דתיים-לייט), Sue עדיין פנויה, But not for long ...  יאללה, להתחיל לחזר!

זהו, בינתיים. ועכשיו, תסלחו לי, אני חייבת לקפוץ על המטאטא שלי ולרכוב למכולת, כדי לא למצוא את עצמי נטולת ארוחת ערב.

נשיכות לכולם!