לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

מהרהוריה של לובשת חצאית


לובשת חצאית וגם מכנסיים. דתיה, פמיניסטית, נון-קונפורמיסטית. חיה על ספרים ואהבה.
כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2005    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2005

פדיחות להמונים


הבוקר שברתי שיא חדש בפדחנות עצמית.

השעון המעורר צילצל (נס!), קמתי בקושי מהמיטה ודידיתי לשירותים תוך רטינות קולניות, שם התנחלתי עד שהכלבה התחילה להטיח את הזנב שלה בזעם על הדלת והעירה אותי מתנומתי.

הוצאתי אותה לפיפי דחוף בגינה, ולאות מחאה החלטתי לעשות מעשה קיצוני ולצחצח שיניים.

אני גאה לספר כי מאז שהתחלתי ללמוד מיגדר (פמיניזם) באוניברסיטה, השתנו שאיפותיי בחיים ללא היכר. לפני שנחשפתי לפועלן ההיסטורי המפואר של בנות מיני הפמיניסטיות, הייתי נערה פתייה ושטחית אשר חלמה על אהבה, משפחה ושלום כלל-עולמי. היום, לאחר שהפנמתי כמה מרזי הפמיניזם הרדיקלי, אני מקדישה את חיי להגשמת המטרה הנשגבת מכולן: להיות כוסית-על.

וכך, אף הבוקר שלפתי מארון הבגדים את האריה והמכשפה, עטיתי על עצמי חולצה מחויטת, חצאית שחורה צרה, מגפיים סקסיות של "נערה עובדת", ולסיום התאפרתי.

אממה, מנהג מגונה לי והוא: להשתמש בשפתון הכהה והמזעזע שלי גם כסומק ללחיים. כדי לטשטש את הצבע הצהוב הזרחני של פניי, אני נוהגת למרוח שני "ווישים" על כל לחי ולאחר מכן למרוח את הצבע על הלחיים למראה סמוק ורומנטי. לפעמים אני אפילו משתעשעת בלצייר עם האודם יצירות אומנות על הלחיים ואחר כך למרוח אותן. (הערה לנסיך: אל תתייחס לפסקה האחרונה. הכל שקר. אני מושלמת באופן טבעי).

עד היום השיטה עבדה יופי, אלא שהבוקר כנראה הייתי די מסטולית והאוטובוס עמד לברוח לי, כך שציירתי "סלבדור דאלי" פרוע על הלחיים ורצתי לדרכי שמחה וטובת לב.

מתוך תחושת סקסיות ונשיות מתפרצת זאת, לא הופתעתי כלל לגלות שכל הנהגים החולפים לידי מאטים מעט, קורצים או צוחקים בשובבות. נו, ברורררר ... מזמן הם לא ראו מראה כה משובב על הבוקר.

רק כשעליתי לאוטובוס ונוכחתי במבטיהם הנחרדים של הנהג ויתר הנוסעים, הבנתי שמשהו לא בסדר.

האם שוב שכחתי לשים חזיה?! תהיתי באימה ופשפשתי בחולצתי בידיים רועדות. לא, זה לא העניין. בסך הכל הסתובבתי בפומבי עם צבעים אינדיאנים על הפרצוף. מה הביג דיל?

הנה עוד אנקדוטה ל"ספר הפדיחות השלם" שלי, שהופך מיום ליום עבה כצווארו של עומרי שרון.

אולי באמת הגיע הזמן לקנות לעצמי סומק.

 

ולפינת הברכות והאיחולים:

ממבה (ביאטריס קידו) יקירתי, מזל טוב מכל הלב לאירוסייך עם הגבר-גבר, א.כ!

ואגב, בחיפושייך אחרי פסוק מהמקורות שיצוטט, כמנהג הדוסים, על ההזמנה לחתונה, אבקשך לא לגנוב לי את: "אחרי בלותי היתה לי עדנה" (בראשית, יח, יב).

 


 

נשיקות ופדיחות מהנות לכולם!     

  

נכתב על ידי , 12/12/2005 09:26  
2119 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של TSdlwDfSOB ב-27/11/2014 19:50



126,534
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטע יוסף-בודניק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטע יוסף-בודניק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)