מהרהוריה של לובשת חצאית

כרגיל, אני בעבודה אז יש לי רק הפסקונת קטנטונת לשרבט כמה מילים וזהו.

יובללל (נתקעה לו האצבע על המקלדת) הרג אותי מצחוק כשכתב את התגובה הבאה:

כשההורים שלך יגלו את הבלוג, ויגיעו לפוסט הזה, זה ישמע בערך ככה:
-"איזה נחת..."
-"ואתה עוד אמרת שהיא מתחילה להתפקר לנו מול העיניים, ר"ל."
-"רק הייתה קצת בלחץ... בפנים היא נשמה טובה."
-"צדיקה אמיתית!"
-"רק שידוך היא עוד לא מצאה..."
-" :-( "
-"אני אשכנע אותה ליסוע שבוע הבא לעמוקה עם הבן של הגולדשטיינים."
...

אז יובלצ'וק, תקשיב: ההורים שלי, מתוקים כאלה, אפילו לא מתקרבים לתיאור שלך. ראשית, הם קראו רק את "אטימות" שהופיע ב"במחתרת" ושנית, הם חושבים שאני דוסית מדי.

אבא שלי לא הבין על מה ההתרגשות (זה מה שהוא אמר בקריאה השניה. בקריאה הראשונה הוא נרדם אז הכרחתי אותו לקרוא שוב) ואמא שלי התפוצצה מגאווה והכריזה "את הסקסיות היא ירשה ממני!".

בכלל, כשהייתי בת 16 אמא שלי המליצה לי לעשות "את זה" עם כמה שיותר אנשים כדי "ליהנות מהחיים" ולא להתחתן עם החבר הראשון שלי כמו שהיא עשתה (ההורים שלי נשואים כבר מיליון שנה, מגיל 3 בערך).

הייתי בשוק ואמרתי לה: "אמא!!!!!" בפרצוף מזועזע.

אז היא השיבה: "נו, די, מה קרה לך, את הופכת לרבנית או משהו?"

אבא שלי בכלל המציא "קיצור שולחן ערוך – הדור הבא" על שמו כמובן, שמתיר לעשות בשבת כל מה שמתחשק לך + ביום חול וראשי חודשים + קבלת שכר וגן-עדן על כך, והכל בחבילה אחת.

להורים שלי לא היו טענות כלפי גם אם הייתי מתחילה לעבוד באיזור הבורסה בלילות, העיקר שיהיה לי טוב ושארוויח הרבה כסף.

אני מקווה שהבנת את הרעיון.

אגב, אם כבר מדברים על משפחה, סבתא שלי היא הדמות הצבעונית ביותר מבין קבוצת האנשים התמהונית שהורישה לי גנים.

כשהייתי בת 15 היא אמרה לכל מי שהסכים להקשיב ש"הדר יפה, היא תתחתן בגיל צעיר" ומאז היא אוכלת את המטפחת שלה ומנסה להכיר לי כל חובש כיפה שנקרה בדרכה, כולל מנקה הרחובות השכונתי.

אחרי שפרסמתי את "אטימות" התקשרתי אליה וזכיתי לטריקת טלפון עצבנית בפרצוף.

עכשיו אתם בטח כבר לא מרימים גבה ותוהים איך יצאתי שרוטה, אבל אני מזהירה אתכם: דיר באלק אם תעזו לכתוב משהו רע על ההורים שלי ב"תגובות". הם אמנם מטורפים אבל הם בכל זאת ההורים שלי…

שיהיה לכם יום כתום!

הדר.