מהרהוריה של לובשת חצאית

חודש נפלא לכולכם, חבר'ה - לייצים!  (למאותגרים: טבת)

הפוסט הקודם סיכם היטב את מעלליי בשנת 2005, ותגובתו של הקורא הנאמן "גארפילד" מיטיבה לתאר זאת:

"אכן, נטע, סיכמת סיכום שנה מרתק ומעמיק. הרבית לעסוק בדמויות ותיארת אותם בצורה עגולה וחדה תוך מתן דגש על העומק. יישר כוח!" (גארפילד, 1.1.06)

תודה, יקירי. אכן, ניחנת בכושר אבחנה מדויק.

ובכן, שנה חלפה, שנה באה, ועם פרוץ שנת 2006, החלטתי גם אני להיות "מאג-ניבה", וכמו כל ה"מאג-ניבים" לענות על השאלון החדש של ישרא. אממה, השאלות הרגו אותי בשיממונן ("איזה מאכל של חנוכה את הכי אוהבת"? - מצות, כאילו דא?!)

מלבד זאת, לאחרונה יש לי אלרגיה קלה לשאלונים.

לפני כמה חודשים, במסגרת המסתורין השקסי האופף את חיי, נדרשתי למלא שאלון סיווג בטחוני לטובת המדינה ואזרחיה התמימים. חלק מהשאלות היו כל כך מופלצות, שממש דגדג לי בידיים להשיב להן כגמולן. מצד שני, לא התחשק לי להסתבך עם רשויות המדינה. מי יודע, אולי השב"כ יחליט לטלטל אותי מעט? לא כיף.

אבל החיטוט של המדינה בחיי הפרטיים היה אגרסיבי למדי, והשאלות הפכו הזויות יותר ויותר. בשלב מסוים התחלתי לחפש את השאלה המתבקשת: "תארי את התחתונים שאת לובשת. האם אינך סבורה שהדפס של סנופי על תחתונים ורודים מחצין צדדים אפלים באישיותך?"

עוד שאלה מיותרת לטעמי היתה האם יש לי או היו לי קשרים עם אנשי כמורה (!) בארץ או בחו"ל. פחחח ... כאילו שיש מישהו בעולם שעוד לא שמע על הרומן הסוער והמתוקשר שניהלתי עם האפיפיור המנוח יוחנן פאולוס ה - 2 ועם הכומר החתיך מ"ציפורים מתעלפות בסתר" (לא, הוא לא הומו). חוץ מזה, אני חושקת נואשות בכומר אריק קמדן, אבל הוא תפוס, דמט.

שאלות נוספות ששבו את לבי:

האם את קשורה בדרך כלשהי לריגול?

בטח. השכן שלא ישן משקיף לנו לתוך הבית עם טלסקופ ומתעד את כל פעולותינו בפנקסו הקטן. אגב, ביררתי. זה לא אתה, תמיר.

האם השתייכת אי פעם למסגרת ארגונית כלשהי (כחברה רשומה או פעילה) בארץ או בחו"ל?

בוודאי. הייתי ועודני חברה מן המניין ב"מכורים אנונימיים לשולה המוקשים", "מכורים אנונימיים לסוליטייר עכביש", "מכורים אנונימיים לסודוקו" ו"מכורים אנונימיים לפילון - השבועון לפעוטות ולמבוגרים עם בעיות".

האם יש לך נטיה להתמכרויות?

ממש לא.

תארי חוויה קשה שעברת לאחרונה.

גיליתי ששמו האמצעי של אלטון ג'ון הוא הרקולס.

בנוסף לכל הצרות, ביקשו ממני לנקוב בשמותיהם של חבריי הטובים ולהגדיר את סוג הקשר בינינו. בהתחלה כתבתי שאין לי חברים. אחר כך הרגשתי פתטית, אז המצאתי חברים. במחשבה שלישית ורביעית, עלה במוחי הרעיון שאולי מישהו שם יגלה ש"נילס הולגרסון" ו"גברת פלפלת" הם לא שמות ישראלים, אז מחקתי. חוץ מזה, "נילס" נשמע כמו שם של איש כמורה שעוסק בריגול ואני לא רוצה להסתבך.

בסוף התקשרתי לסו ולאלעד והתחננתי שיעמידו פנים שהם חברים שלי. תמורת טובות הנאה שונות הם הסכימו. נשמות טובות.

האם את אוהבת את המראה שלך? מה את אוהבת בו?

בטח אוהבת! בעיקר את השיער הבלונדיני הגולש, העיניים הכחולות והציצים הגדולים.

האם השתמשת אי פעם בסמים?

רק כשעניתי על השאלה הקודמת.

ולפינת האיחולים: