לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

מהרהוריה של לובשת חצאית


לובשת חצאית וגם מכנסיים. דתיה, פמיניסטית, נון-קונפורמיסטית. חיה על ספרים ואהבה.
כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2006

אודטה של עולם הסקס


אהלן וסהלן, סיידאתי וסאדאתי! ברמז'נה אל כירם! מסא אל חיר!

כן, גם הלילה הופיעה לילית נגר בסיוטי הלילה שלי. אולי זו הסיבה לכך שהיה לי יום אחושלוקי מחורבן.

אבל לא יותר מחורבן מאתמול, אז צעדתי הביתה 4 קילומטרים ברגל, בחושך, כי הנסיך היה בלימודים עד מאוחר ואוטובוסים לא מגיעים באישון לילה (20:00) לחור הקטן והתמהוני בו בחרנו להתגורר. ולסיום מסע הכומתה הנפלא שהחלטתי לערוך ברגע של חולשה (מה יש, נגמרו המוניות במדינה?) התברר ששכחתי את המפתח ונגזר עלי להישאר בחוץ עד שהנסיך יחזור מלימודיו.

אז ניסיתי לפרוץ לבית דרך כל חלון אפשרי (בכל זאת, בית קרקע, לא צריך לטפס על עמודי חשמל) ובכל פעם שמישהו עבר ברחוב והביט בי בחשדנות, כתוהה האם להזעיק משטרה או לוותר, עשיתי את עצמי רוקדת סמבה ופצחתי בשיר (הסבר לוגי למתקשים: פורצים אמיתיים לא רוקדים ושרים כשמסתכלים עליהם. פורצים אמיתיים בורחים עם הכספת).

בסוף התייאשתי מניסיונות הפריצה ובעיקר התעייפתי מהריקודים ומהשירה, אבל הייתי מאושרת מכך שלא עצרו אותי ובעיקר מאיך ש"סיי אה ליטל פריי" של ארית'ה פרנקלין נשמע כשצורחים אותו בקולי קולות (תנסו פעם, מומלץ!).

פאצ'ה ואני חיכינו לנסיך בחוץ ובינתיים התמזמזנו (היא ליקקה אותי, אני עשיתי לה נעים בגב), כך שבמחשבה שניה, אולי אתמול לא היה נורא כל כך.

 

אבל היום, הו, היום! כל הצרות התרגשו ובאו עלי.

על הבוקר חטפתי מיגרנת עיניים*, אחר כך עבדתי בטירוף ולא הספקתי להיכנס לבלוגים או לשחק "בועות", הנסיך שוב התחמק מביקור אצל זבדיאל, הספר השכונתי (מה שאומר שגם מחר הוא יתעורר עם קן ציפורים על הראש) ולסיום, גיליתי שלש. כהן מזגנים יש גזונקרס יותר גדולים משלי.

אולם נחמה קטנה לי והיא שמחר וולנטיינס דיי, ויש מצב שהנסיך קרא את הכתבה המחכימה הזאת:

 

 

אבל אל תקחו ללב את חיי הסבל שלי, כי נקודת אור אחת הפציעה בחיי: מתברר שהפכתי להיות אודטה של עולם הסקס. שימו לב למכתבו של "דודי בלסר" (שם בדוי), התוהה על מה ולמה מדיניות ה"אטימות".

     

  

התלבטתי קשות האם "דודי" באמת מתעניין בפן ההלכתי של העניין או שמדובר בעוד אחד מאלה שמחפשים בגוגל "דתיות ערומות" ואיכשהו מגיעים לבלוג התמים שלי.

לכן החלטתי לפרסם את מכתבו הנרגש של דודי בבלוג ולהניח לאחד מקוראיי המלומדים (רמז: אלעד) להשיב לו.

 

חוצמיזה, ס. בולצמן, כפרעליו, עורך מסיבת פיטורים ביום רביעי. כולם מוזמנים!

 

בינתיים, שיהיה לכם ערב קסומסום ונטול ליליות נגריות.

 

 

* מיגרנה מיוחדת שמשווה לי מראה של אוגר עם פזילה קשה.

 

 

נכתב על ידי , 13/2/2006 21:09  
237 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שיר-דמע ב-18/10/2006 11:15



126,534
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטע יוסף-בודניק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטע יוסף-בודניק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)