מהרהוריה של לובשת חצאית

הכירו את נ', הידועה בכינוי "הפקאצה". היא היתה מסתובבת במשך שנים עם רשימת מכולת ביד ומבהירה לשדכניות ההמומות שאין לה דרישות מוגזמות ושהמיועד אמור לענות על 30 דרישות בסיסיות (בסדר אקראי):

1.      חכם ונבון.

2.      דתי.

3.      טוב לב.

4.      ישר והגון.

5.      בעל חוש הומור.

6.      נראה טוב.

7.      פמיניסט.

8.      בוגר.

9.      משכיל.

10. מעל 1.80 מ' גובה.

11. נחמד.

12. חברותי.

13. סקסי.

14. רגיש.

15. אכפתי.

16. מתחשב.

17. אוהב ילדים.

18. איש משפחה למופת.

19. נאמן.

20. רגוע.

21. מפרגן

22. שאפתן.

23. נקי ואסתטי.

24. מעניין.

25. לא שעיר.

26. שפוי.

27. נדיב.

28. משקיען.

29. מאמין באהבת אמת.

30. שיאהב אותי בכל נפשו ומאודו.

שנים היא חיפשה את האיש שיענה על דרישותיה. בינתיים חלפו הימים, חברותיה הטובות התחתנו והולידו ילדים. סובביה לא חדלו לנזוף בה שהיא חיה באשליות ושהגיע הזמן להתפשר, אבל "הפקאצה" בשלה.

ובשלב מסוים גם השדכניות התייאשו ועברו לאובייקט הבא.

גם אני מנסה לזווג זיווגים, אבל מי שמכיר אותי יודע: אני השדכנית הגרועה ביותר בעולם.

בפעמים המעטות בהן ניסיתי לשדך בין חבריי ומכריי, הסתיים הניתוח בהצלחה אבל החולים מתו. במקרה הטוב הם נשארו ידידים, ברוב המקרים הם שונאים זה את זה עד עצם היום הזה.

המצב הידרדר עד כדי כך שבקיץ האחרון קיבלתי מכתב אישי מקופידון, בו איים המלאך הקטן לשים קץ לחייו אם לא אחדל לזרוע הרס וחורבן באטמוספירה הרומנטית. "השאירי את המלאכה לי ולפנסאית", הוא התחנן. "בניגוד אליך, אנחנו יודעים לזווג זיווגים.

הייתי מפסיקה, בחיי. אבל בכל פעם שאחת מחברותיי מבקשת שאכיר לה זכר צעיר, אני פשוט לא מסוגלת לסרב. אממה, "הפקאצה" לא לבד, ומפעל השידוכים קשה מכפי שהוא נראה.

קחו לדוגמא את חברתי מ'. לכאורה יש לה הכל: היא יפה, חכמה, נחמדה וחברותית. יש לה משפחה מקסימה ותומכת, שני תארים שווים, המון כסף ועבודה מעניינת. אבל אהבה אין לה, והיא רוצה, באמת רוצה.

"אז מה את מחפשת בגבר?" אני שולפת את הפנקס הוורוד על הלבבות האדומים, ונושכת את קצה העט.

"שיהיה חכם ונחמד ..." היא אומרת בחולמנות,ואני כבר מתכננת תוכניות. " ... ושיראה כמו בראד פיט ..."

???

דמט. מה זה היה?! למה תמיד מגיעים לשלב בו העט צונח לרצפה ואיתו גם הלסת שלי?

אז מ' רוצה את בראד פיט. ובינתיים, עד שאנג'לינה תשחררו מבין ציפורניה המטופחות, היא מוכנה להסתפק גם בבלונדיני-עיניים כחולות אחר, שיהיה גבר-גבר עם קוביות בבטן ושיזפון סקסי. בקיצור: גולש גלים אוסטרלי.

אבל במאגר הצנוע שלי אין כאלה בייייכלל.  וגם אין "דוס-דוס שיהיה גם פמיניסט", כמו שב' רוצה. וגם לא "קצין קרבי- מאצ'ו - קשוח שיהיה טטל'ה בבית", כמו של' רוצה, ואפילו לא "חתיך מעלף שלא יהיה מודע ליופיו" כמו שת' מחפשת.

לא מכירה אנשים כאלה. הם בטח קיימים איפה שהוא, אבל לא בחוג מכריי וידידיי. ושוב אני מוצאת את עצמי כבולת ידיים, לא יכולה להכיר למ' את החברים המקסימים שלי כי הם לא מספיק בלונדיניים (או בכלל) ומתוסכלת דווקא מכיוון שאני מבינה כל כך את הבררנות הזאת. גם אני הייתי שם, וגם מולי הרימו גבה ועיקמו אף כשסיפרתי מה אני מחפשת. גם לי קימטו את רשימת המכולת, צווחו עלי ש-30 דרישות זה יותר מדי וקראו לי "הפקאצה".

אבל בסופו של דבר, גם "הפקאצה" הסתדרה. היא מצאה אהבה גדולה ומרגשת ומתוך הרשימה המפוארת נאלצה לוותר רק על דרישה אחת (בין הפותרים נכונה יוגרל האוסף "אהבה לנצח -  105").

כן, אני יודעת שבחיים צריכים להיות מציאותיים ולהתפשר, אבל אחרי ששברתי את שיאי הבררנות ובסופו של דבר "זכיתי בלוטו", אני לא יכולה להגיד לחברים שלי לא להיות בררנים.

אז אני פשוט שותקת וממשיכה לתור אחר בלונדינים חסונים בשביל מ'. העיקר שכולנו נמצא בסוף את הנסיכים והנסיכות שלנו.