לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

מהרהוריה של לובשת חצאית


לובשת חצאית וגם מכנסיים. דתיה, פמיניסטית, נון-קונפורמיסטית. חיה על ספרים ואהבה.
כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2004    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
29      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2004

האנשים הרעבים



לפעמים, בדרכי הביתה מעוד יום עבודה מתיש, אני רואה אותם מחטטים בפחים, לבושים במעילים הקרועים שלהם ומדיפים ריח "אחר".


לפעמים אני לא רואה אותם, אבל זה לא אומר שהם לא שם. זו רק אני ששבעה מכדי לראות.


פעם תפסתי ילד קטן, בן עשר לערך, עם היד בתוך התיק שלי. מתוך דחף ראשוני רציתי לגעור בו, לחפש את ההורים שלו ולטלטל אותם, איך הם מחנכים את הילד. אבל אז ראיתי שהוא אוחז בידו את הסנדוויץ' שלי, ושתי עיניו המשתוקקות נראו לי כמו תהומות שחורים של יאוש. אז שחררתי את היד שלו והוא ברח. רק אני נשארתי שם עם העצב.


גם אריאנה מלמד זוכרת ילדוּת רעבה בה אבא ואמא אף פעם לא היו בבית כי הם חיפשו עבודה, וסבתא היתה מאיצה בה להתחבא בארון בכל פעם שהנושים היו מתדפקים על הדלת.


כשקצבת האבטלה של ההורים היתה אוזלת, סבתא היתה הולכת לשוק ומלקטת את השאריות שהסוחרים היו מותירים. כן, יש אנשים שאוכלים את השאריות שלכם ואפילו לוחשים "תודה".


אריאנה היתה אוכלת לחם עם מרגרינה. רק לחם ומרגרינה. כל יום.


ושוב לחם ומרגרינה


והבטן הבוכיה היתה מתכווצת מול פיסת הנקניק המבצבצת מהסנדוויץ' של רוני שלזינגר, בן כיתתה.


אחר כך הגיע הרעב האמיתי. אבא של אריאנה אושפז בבית החולים וכל שנותר לילדה היה להתגעגע ולחלום בהקיץ על לחם עם מרגרינה.


האם חוויתם אי פעם ייאוש כזה?



"הייתי כמעט בת שמונה, בפעם הראשונה והאחרונה בחיי שגנבתי משהו ממישהו. היה ממש קל להוציא את הסנדביץ' מהתיק שלו ולהעביר לשלי בתוך כיתה ריקה מילדים. אבל איך לאכול אותו בלי שיידעו? בין צלעותי פרפר לב מכורכם, לגמרי לא שלי. אכלתי בגניבה, מאחורי עץ אשל בחורשה בין בית-הספר לבית. ברור שכל ביס נתקע לי בגרון. אבל היה נורא טעים. עם חמאה וחרדל ועגבניה". (אריאנה מלמד, ynet)


ולא רק ילדים רעבים בישראל. דו"ח של מכון המחקר "ברוקדייל" חושף נתונים קשים לפיהם אחד מכל חמישה קשישים בישראל סובל מחרפת רעב.


זאזי, איש יקר ובלוגר ידוע ב"ישרא" מרכז בימים אלה את פרויקט: "די לרעב".


בקישור הזה תקבלו הסבר קצר על הפרויקט ואיך אפשר להצטרף אליו. אין צורך לעשות הרבה. אפילו כריך אחד יכול לשנות את יומו של ילד אחד קטן מהקצה אל הקצה.


ומי שיש בו כוחות, לב ורצון לעשות יותר, מוזמן לפנות לאחד הארגונים הבאים:



"לתת" - אתר המציג את פעילותו ההומניטרית של הארגון, הפועל למען סיוע לנזקקים בארץ ובעולם. באתר מופעל בין השאר המבצע "בנק מזון וירטואלי" שבאמצעותו גולשים יכולים לרכוש מזון שמועבר לנזקקים בארץ.


"חסדי נעמי" - באתר ניתן לקבל מידע אודות פעילות "חסדי נעמי"-ארגון הפעיל בתחום מתן העזרה למשפחות במצוקה. באתר מידע הנוגע גם לאפשרויות תרומה או התנדבות.


"בית התבשיל" – אוכל חם לנזקקים. כתובת: רבי עקיבא 53, בני ברק, טלפון: 535 – 350 – 1800. תרומות: בנק פועלי אגודת ישראל – סניף 183 חשבון 409687324.


"בנק נזקקים" - הוקם שלא למטרות רווח ומאגד תחת קורתו מספר ארגונים הזקוקים לתרומות מסוגים שונים, כגון: בגדים, הנעלה, תרומות כספיות ועוד.


"יד אביב" - האתר מרכז רשימה של כל המוסדות המספקים גמילות חסדים בארץ. באתר גלריה של סיפורים בנושא וטופס לעדכון מוסדות מסוג זה.


"מתן" - ארגון הפועל לעידוד אחריות חברתית ואכפתיות בחברה הישראלית. באתר מידע על "מתן", מי צריך עזרה ולמי הוא מסייע, שאלות ותשובות וחדשות הארגון. חברה וקהילה - עמותות ואגודות.  

נכתב על ידי , 11/2/2004 17:39  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע ב-18/8/2004 17:12



126,539
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטע יוסף-בודניק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטע יוסף-בודניק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)