מהרהוריה של לובשת חצאית

הלב כואב ובוכה.

אתמול בצהריים התאבדה הבלוגרית רפונזל לאחר יסוריי נפש קשים, עליהם כתבה בבלוגה לאורך תקופה ארוכה (הבלוג כבר אינו קיים. על רפונזל אפשר לקרוא פה).

במקום בו את נמצאת עכשיו, הלוואי ותמצאי את שלוות הנפש והמנוחה הנכונה להם ייחלת בכל לבך.

ולנו, החיים, נושאי סבל הפגיעה המינית בגופנו ובנפשנו:

הכאב והיגון כבדים מכדי לסחוב אותם לבד. אנא, ננסה לחלוק אותו עם אחרים.

זה קשה. זה קשה מאד, אבל אנחנו חייבים להיאבק ולבחור בחיים. מגיע לנו לחזור לחיים. מגיע לנו לא לטעום עוד את מרירות המוות שבפגיעה המינית.

אנחנו לא לבד. גם כשזה מרגיש כך. אנחנו לעולם לא לבד.

לאחרונה נראה שהמודעות לנושא הפגיעה המינית (על נגזרותיה האיומות, כל אחת בפני עצמה), עלתה מאד בישראבלוג ואני מברכת על כך.

הבלוג החשוב Mybody ("הגוף שלי") נותן במה לסיפורים המושתקים שלנו, נערות ונערים, נשים ואנשים. מאחורי כל פוסט יש אשה או איש שפגעו בו. לכל אחד מהם יש נשמה חבולה. קיראו ונסו להבין. ואם נפגעתם בעצמכם, כתבו על כך. זה המקום לפרוק ולו מעט מהכאב. 

הבלוג של אנת'יאה, שעברה אונס קבוצתי לפני כמה חודשים ומאז מתמודדת (גם) על גבי הבלוג. כל כך אמיצה שאין מילים לתאר. 

הבלוג "יוצאת מארון הקודש" - לוחמת אמיצה למען נשים.

הבלוג של אב לשתי ילדות קטנות שבוצעו בהן מעשים מגונים.

אנחנו כאן כדי להגיב ולתמוך בכל נפגע/ת. כדי להילחם ולפעול נגד ניצול מיני. למילים שלנו יש כוח עצום. בואו נשתמש בו!

כל אחד מאיתנו הוא אור קטן אך ביחד אנחנו זרקור ענק המאיר לכל עבר.

בואו נחולל שינוי.