מהרהוריה של לובשת חצאית

 על תחנות אוטובוס ועמודי חשמל במרכז הארץ הודבקה השבוע מודעה בזו הלשון:

במשך רגע ארוך לא יכולתי להתיק את עיניי מהמודעה. אחרי שקראתי אותה פעמיים-שלוש, פניתי ללכת לדרכי, אך כעבור כמה צעדים שבתי על עקבותיי כדי לבהות בה שוב ולהעתיקה מילה במילה.

יש משהו מהפנט במודעה הזו.

האיש שניסח אותה אינו מציע לציבור הרחב שירותים מקצועיים, רכב למכירה או דירה להשכיר. הוא מציע את עצמו, לנישואין, ורצונו בזוגיות ומשפחה כה עז עד כי הוא מוחל על גאוותו וצנעת פרטיותו וחושף בפני הציבור את פרטיו האישיים, תכונותיו העיקריות, תפישותיו באשר למשפחה הרצויה והעדפותיו לגבי בת הזוג המיועדת.

כמה מאיתנו החפצים באהבה היו מרהיבים עוז לנסח מודעה כזו ולצמצם לתוך ארבעה משפטים בודדים את אישיותנו, מעלותינו, ציפיותינו ומאוויינו?

רובנו היינו נמנעים מכך, ועל כך תעיד העובדה שמודעות כגון זו אינן חזון נפרץ ברחובותינו.

כמה ישירות יש במודעה המופלאה הזו. האיש שמאחוריה אינו מתלבט, מהסס או תוהה. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה ומכתיר את מודעתו בכותרת "נישואין", ללא כחל ושרק. לא היכרות, חברות או זוגיות אלא מחויבות עמוקה של נישואין.

את רצונו במחויבות הוא מגלה גם בהצהרה שהמשפחה היא עבודה מתמדת שצריך להשקיע בה ונראה שבכך הוא גם מודיע לכלות הפוטנציאליות שרק מי ששותפה לתפישתו אודות השקעה במשפחה מתאימה לבנות עמו בית.

הוא מוכן לפרנס, לבשל, לחנך את הילדים ולתחזק את הבית, ולרגע חולפת בראשי התהיה: לשם מה הוא זקוק בכלל לבת-זוג?

ובכן, הכותב מעוניין בארבעה ילדים, לא פחות, ובשל אילוצים ביולוגיים מובנים, הוא זקוק לאשה אשר תלד אותם.

הוא אינו כותב על אהבה ושיתוף רגשי. המעשיות המאפיינת אותו, עליה הוא מכריז בפתח מודעתו, מתגלה לא רק כיתרון אלא אף כמקור חולשה, מכיוון שהיא הופכת את הצעתו לעסקית-משהו.

אולם הפרט המעניין במודעה כולה היא רצונו של הכותב באשה אתיופית בלבד. הוא אינו מציין זאת כהעדפה אלא כדרישה הכרחית שאין בלתה ומדגיש זאת באמצעות קו תחתון. 

מדוע דווקא מאתיופיה? המקטרגים יאמרו שיוצאות אתיופיה נתפשות כביתיות, שקטות וצייתנית יותר מהצבריות ומיוצאות חבר-העמים, ומכאן שכותב המודעה מונע ע"י שוביניזם.

הרומנטיקנים, לעומתם, יטענו בלהט שאדם המחפש אשה כנועה ונוחה לתמרון היה מציין זאת במודעתו במישרין או בעקיפין ושאין זאת אלא שהאיש מוקסם מבנות ישראל כהות העור, וזוהי העדפתו הרומנטית האישית.

סקרנותי עוררה בי דחף להתקשר אל כותב המודעה ולתת מנוח לשאלות שהתרוצצו במוחי, אולם משהו עצר בעדי וביקש שלא להפיג את הקסם והמסתורין בעימות עם המציאות.

למה התכוון המשורר? כל אחד יחליט בעצמו. אל מול הידיעה והשבעת רעבון הסקרנות עומד ערך מופלא אף יותר: חדוות הדמיון.