מהרהוריה של לובשת חצאית

שתיים בלילה. הנסיך ואני ישנים. הכלבה מחליטה לפצוח בקונצרט נביחות קולני.

כמי שניחנה בכישורי תנומה של גוויה, המשכתי לנחור בקולי קולות ולהזיל ריר על הכרית. הנסיך, לעומת זאת, ידוע בעומק השינה העלוב שלו, ונוטה להתעורר גם כשנמלה תוקעת גרעפס במקסיקו-סיטי.

מנומנם וטרוט עיניים, הוא גרר את עצמו למטבח, ומצא את עצמו בוהה בחולדה שמנה שישבה על השיש וכרסמה נקניקיה, שריד אחרון מארוחת הערב.

המפגש המפתיע הסתיים תוך שניה, כשהחולדה ניתרה מהשיש, קיפצצה לאורך המטבח ולבסוף מצאה מסתור מאחורי המקרר. הנסיך התעשת מאוחר מדי, נטל מצקת מרק גדולה והחל להכות על המקרר, בעוד פאצ'ה מעודדת אותו בנביחות זעם.

מההמולה אפילו אני התעוררתי, וכסהרורית דידתי לתוך המטבח. הנסיך עדיין תקף את המקרר.

אז זה מה שהוא עושה בלילות. חשבתי לעצמי. מסתבר שאני חיה עם טום קרוז. 

"תתרחקי." פקד הקוקו. "יש חולדה מאחורי המקרר, והיא לא מוכנה לצאת!"

רק שמעתי "חולדה" ומייד פרצתי בצווחות אימה ותלשתי מחצית משערות ראשי בהיסטריה.

כדי להרגיע אותי, סיפר לי טום שעל גג ביתנו הרעוע השתכנה משפחה שלמה של חולדות, ושהזללנית הקטנה שפלשה לביתנו ניסתה בסך הכל להביא מזון הביתה.

"מה זה פה? נהיית יוסי סיאס?" יללתי. "מה אתה בכלל יודע על חולדות?"

"המממ ... יש להן כוח הישרדות עצום והן מאד אינטליגנטיות."

מאד מעודד. חשבתי במרמור. אין ספק שהן יותר אינטליגנטיות מאיתנו.

בינתיים, בצד, פאצ'ה הדביקה סטיקר: "נקניקיה, את חסרה."

מאחורי המקרר נשמעו קולות נפץ עזים אשר הבריחו אותי בחזרה לחדר השינה כשאני ממלמלת פסוקי תהילים בהתרגשות. הנסיך מיהר בעקבותיי, לבדוק אם נשאר משהו משפיות דעתי. "לך תשגיח עליה!" צעקתי, אבל הוא התעקש שפאצ'ה מחזיקה את החולדה בביצים ולא תתן לה לזוז לשום מקום. "תראי איך היא שומרת עלינו." התגאה. "היא כלבה כל כך אחראית ואמיצה!".

באותו רגע פרצה הכלבה האחראית והאמיצה לחדר השינה שלנו כשהיא רועדת באימה וניסתה להידחק מתחת לארון הבגדים.

"החולדה!" צעקתי על הנסיך. "היא תברח!"

וכך צעקתי במשך שעה שלמה עד שהתעייפתי. אחר כך ישבנו שנינו, מדוכאים, וחיכינו שזבלון האימה אליו נקלענו ייגמר.

"איך החולדה?" שאלתי בהיסוס. "גדולה?"

"ענקית". נאנח הנסיך ומחה את הזיעה ממצחו.

"יותר ממרינה מקסימיליאן בלומין?"

"נו, הגזמת. לא כזאת ענקית."

היום הנסיך חזר הביתה ובאמתחתו שלוש מלכודות שונות להכחדת משפחת החולדות שהתנחלה לנו על הגג. בכל מלכודת השחלנו פיסת נקניקיה, והלילה (אולי) נזכה לסיום קטלני.

הערת אגב לא חשובה: הנסיך טוען שכל ההשמצות בפוסט לגבי פאצ'ה הן שקר, כל ההשמצות לגביו הן שקר וכל ההשמצות לגביי הן אמת לאמיתה.

בתמונה: חולדה.

בתמונה: מרינה מקסימיליאן בלומין.