המילים לא יוצאות לי בצורה כזו שאני אצליח לבטא באמת את איך שאני מרגישה עכשיו.
הכל חלול מבפנים ומוזר
ואין לי חשק לכלום במקום הזה שאני נמצאת בו עכשיו.
תעשו אותי מאושרת עם איזה חו"ל או אילת, או איזה שינוי או תעסוקה נחמדה.
חו"ל זה משהו מתבקש כי הרבה זמן לא טסתי, וכי אני כלכך אוהבת אירופאים, ושלא נדבר על אמריקאים.
אם זה היה אפשרי עכשיו זה היה קורה, אבל באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
ראיתי כבר את כל הסרטים, וסידרתי כבר את כל מה שיש לסדר,
אבל אצלי משהו לא מסודר.
ואין יותר מה להגיד כי הידיים כותבות אבל המוח בקושי מצליח לחשוב
והכל מסביבי זר ומוזר
ורק עכשיו אני מבינה כמה שמסגרת זה עניין מתבקש בחיים של בן אדם, וכמה שאני באמת מתגעגעת למסגרת כלשהי
לא משנה מה היא תכלול. כבר לא משנה
ואני כבר לא מבינה בכלל מה אני רושמת אז עדיף שאני יעצור פה
שמישהו ייקח אותי איתו לחו"ל, אני מתחננת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
