לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אז כאן נגמרים החיים?


כינוי:  ..יובל..

בת: 33

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 




הוסף מסר

11/2007

HEAVEN IS OVERRATED.


כמה שאני מתגעגעת אליך אי אפשר לתאר. אני רוצה לבכות עכשיו אבל לא רוצה לשקוע בזה כי אין מי שיימשוך אותי החוצה.

אני אפילו לא מסוגלת לתאר במילים את התחושה הדוקרנית הזו שיש לי בלב עכשיו, זה כואב כלכך.

אני מתגעגעת אליך ילד חייכן שלי, ילד יפה, אהוב שלי, מלאך.

אני מתגעגעת ל"חיבוקי" ול"איפה יובלי?" ול"תיקראי לי סיפו"

אני מתגעגעת לכל מה שקשור אליך, והכל חלול וקטן וחסר משמעות.

והתחושה היא באמת כמו שמתארים, יש לי חור ענק בגוף, באמצע. בלב.

ואני באמת כבר לא יודעת מה לעשות, באמת שלא, אני אובדת עצות, חסרת אונים,

אני כבר כלום.

וזה עצוב,במובן הענקי ביותר של המילה.

 

 

 

 

Now that she's back in that atmosphere
With s of Jupiter in her hair, hey, hey, hey
She acts like summer and walks like rain
Reminds me that there is time to change, hey, hey, hey
Since the return of her stay on the moon
She listens like spring and she talks like June, hey, hey, hey

hey, hey, hey
 
Tell me did you sail across the sun
Tell me Did you make it to the Milky Way to see the lights are fading
And that heaven is overrated
 
did you fall from a shooting star
One without a permanent scar
And did you miss me while you were looking for yourself out there
 
Now that she's back from that soul vacation
Tracing her way through the constellation, hey, hey
She checks out Mozart while she does tae-bo
Reminds me that there is room to grow, hey, hey, hey
 
Now that she's back in the atmosphere
I'm afraid that she might think of me as plain ol' Jane
Told a story 'bout a man who was too afraid to fly so he never did land
 
But, tell me did the wind sweep you off your feet
Did you finally get the chance to dance along the light of day
And head back to the Milky Way
And tell me, did Venus blow your mind
Was it everything you wanted to find
And did you miss me while you were looking for yourself out there
 
Can you imagine no love, pride, deep-fried chicken
Your best friend always sticking up for you even when I know you're wrong
Can you imagine no first dance, freeze dried romance five-hour phone conversation
The best soy latte that you ever had . . . and me
 
Tell me did the wind sweep you off your feet
Did you finally get the chance to dance along the light of day
And head back toward the Milky Way
 
Tell me did you sail across the sun
Did you make it to the Milky Way to see the lights all faded
And that heaven is overrated

did you fall from a shooting star
One without a permanent scar
And did you miss me while you were looking for yourself

נכתב על ידי ..יובל.. , 24/11/2007 03:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שני ב-29/11/2007 15:44
 



באדישות מלאה, לילה טוב


זאת מן תקופה כזאת, שלהיות לבד זה כבר לא נורא.

שהמחשב, והטלוויזיה, והחדר, נראים לי יותר מאתגרים מאשר לצאת החוצה ולעשות עם עצמי משהו.

אני כבר לא בוכה, וכבר לא מתלוננת, וכבר לא דואגת או נלחצת,

אני פשוט שם, באדישות מלאה. באדישות כזו שזה כבר לא נראה לי טוב יותר.

הכל יצא מכלל שליטה, והמסגרת נשברה, והכל אפלולי מידיי בשביל להבין מה הולך להיות..

אף פעם לא הייתי ככה, ולכן זה מוזר כלכך.

נעלם הרצון לנצל את היום הכי טוב שאפשר, לדחוס את הדברים הכי קטנים בכל דקה ביממה.

לתכנן.

הימים פשוט עוברים, ויהיו עוד כאלה אז למה לדאוג? היפותטי לחלוטין.

זה נראה לי מגוכח כל המצב הזה שאני נמצאת בו עכשיו,

מרוחקת, מוזרה, מנותקת.

אני אפילו לא דואגת לשמור על קשר, כי זה פשוט שם. עד שזה כבר לא יהיה יותר

איבדתי את כל הרצונות שהיו לי, כל החלומות, השאיפות

זה כאילו שאני לא זוכרת יותר

למה אני פה, ומה אני אמורה לעשות

 

זה מוזר איך כולם מצליחים להנות מהתקופה הזו

והדבר היחיד שאני מצליחה לעשות.. זה להתפרק.

 

נכתב על ידי ..יובל.. , 19/11/2007 01:10  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שני ב-22/11/2007 16:09
 



התחרפנתי


המילים לא יוצאות לי בצורה כזו שאני אצליח לבטא באמת את איך שאני מרגישה עכשיו.

הכל חלול מבפנים ומוזר

ואין לי חשק לכלום במקום הזה שאני נמצאת בו עכשיו.

תעשו אותי מאושרת עם איזה חו"ל או אילת, או איזה שינוי או תעסוקה נחמדה.

חו"ל זה משהו מתבקש כי הרבה זמן לא טסתי, וכי אני כלכך אוהבת אירופאים, ושלא נדבר על אמריקאים.

אם זה היה אפשרי עכשיו זה היה קורה, אבל באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

ראיתי כבר את כל הסרטים, וסידרתי כבר את כל מה שיש לסדר,

אבל אצלי משהו לא מסודר.

ואין יותר מה להגיד כי הידיים כותבות אבל המוח בקושי מצליח לחשוב

והכל מסביבי זר ומוזר

ורק עכשיו אני מבינה כמה שמסגרת זה עניין מתבקש בחיים של בן אדם, וכמה שאני באמת מתגעגעת למסגרת כלשהי

לא משנה מה היא תכלול. כבר לא משנה

 

ואני כבר לא מבינה בכלל מה אני רושמת אז עדיף שאני יעצור פה

 

שמישהו ייקח אותי איתו לחו"ל, אני מתחננת.

נכתב על ידי ..יובל.. , 4/11/2007 18:16  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יערצ' ב-6/11/2007 20:59
 



לדף הבא
דפים:  

7,532

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל..יובל.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ..יובל.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)