Seu amor de Brasileira

נכשלתי שוב פעם בטסט , אחרי הרבה זמן שלא הגישו אותי .

בכיתי , אבל רק בפניי אבא שלי . הייתי חייבת לפרוק את התסכול איכשהו . אבל לא לקחתי את זה קיצוני כמו בפעמים הקודמות , רק הוצאתי וסיימתי להתעסק , כאילו זה עדיין במחשבות כזה בל אני לא מוכנה שזה השתלט כי בסוף אני יעבור !

אז סבבה הכסף , הזמן , זה שהתיאוריה שלי נגמרת במאי . נכון באסה , אבל לא רוצה לבכות בגלל זה !

אני הרי יודעת מראש שטסטרים בוחנים כל פיפס ופיפס ואני מאמינה שגם צריך הרבה מזל , למה ? כי אי אפשר לדעת לאן יקחו אותך בנסיעה ואי אפשר גם לדעת איזה הפתעות יהיו לך הפעם בכביש .

וזה מה שקרה לי היום , איזה מישהו עמד עם הרכב חצי בחניה חצי בנתיב שלי והייתי צריכה לבצע עקיפה והייתי כנראה צמודה מדי לאוטו .

וגם לא נתתי זכות קדימה במעגל תנועה .

אבל אני חייבת לציין שהרגשתי שמכל הטסטים הטסט הזה היה הכי סבבה , כי בכל החצי הראשון של הנסיעה הייתי מעולה , מרוכזת , אפילו אמרתי לעצמי בראש כל הכבוד לי , תמשיכי ככה !

ועכשיו רק נותר לי לחכות לטסט הבא ,בתקווה שבפעם הזאת אעבור ושיגישו אותי כמה שיותר מהר !