השנה צמתי בכיפור
אין לי ממש מושג למה
לא באמת היתה לי סיבה לזה
פשוט רציתי לעשות את זה, כמובן שבנוסף לא היה לי כוח לתקן את האופנים
וזה גם ניראה לי נחמד
תאמת רציתי לנסות את זה כבר ממזמן, אבל לרוב היו לי תוכניות עם האופנים
השנה העברתי את כיפור במודיעין
זה באמת היה מהנה, ההרגשה שם היתה שונה
ממש לא כמו בבית, סוף סוף הרגשה מחוץ לבית הכלא הזה
כמובן שזה היה רק ל3 לילות, אבל זה בכל מיקרה היה נהדר
במודיעין גם השגתי את כל השקט, והשלווה שההיתי צריך
אף אחד בעצם לא תירתר אותי באמת
לא היו כל הצעקות שיש פה
היתה פשוט הרגשה כל כך מושלמת, כזאת שלמות
טיולים בלילה עם הכלבה של מאשה, ועם מאשה, או חנה ונינה
הישיבה והדיבור בלילה, להיות באותו בית עם עוד כמה אנשים שהם לא ההורים שלי.
כל אלו קורים לי אולי מדי פעם, רק עם אנשים שונים
אבל בכל מיקרה ההרגשה שונה, לא כפי שזה היה ב3 ימים האלו
בכל כיפור אני יכול לרוץ אחרי רולר כמובן
אבל בערב כיפור הזה, זה איכשהו היה שונה מזה, כאילו זאת היתה למידה מלאה יחסית
של החלקה על רולר, לא למידה שלי אלה של מאשה, אני פשוט רצתי אחריה
בכל מודיעין במשך כמה שעות
תאמת
קשה לי אפילו לתאר את זה, אבל אני בטוח שזה לא יזוז מזיכרוני שנים רבות
זאת היתה חוויה שאני לא אשכח זמן רב
אז תודה לכן מאשה, חנה, קלרה, ורה וכן גם נינה(בספק שחוץ ממאשה מישהי עוד תיראה זאת)
אבל מה תוך שעה
אבא שלי הצליח להרוס לי את הכל
ולהחזיר אותי למציאות הכלא שפה
שעה תמימה, זה כל הזמן שלכך לו
אני כל כך שונא אותו
שימות מוות ארוך ואיטי
אמן
יום טוב לכולכם
תהנו מהחיים
מיאו!!!!
^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
