ככה אפשר בעצם לתאר את החיים שלי
אני בכל פעם מקיף את עצמי באשליה חדשה כדי לא ליראות את המציאות
או לפחות לא ליראות אותה בבירור...
אבל זה לא באמת עוזר, זה רק מרחיק את הזמן של ההיתמודדות עם המציאות
ועם הזמן זה כבר כניראה הופך ליותר ויותר קשה
יותר ויותר מייאש, החיים מביאים איתם רגעים יפים, אך על כל רגע יפה אני בקלות מוצא עוד הרבה מאוד רגעים רעים
מחצית מאותם רגעים יפים גם הם אשליות בעצם אפילו רובם
לפחות ככה זה בחיי
אני מסוגל ליראות דברים יפים באנשים
כמו שאני מסוגל ליראות כמעט ורק דברים רעים בחיים
אפשר להגיד במידה מסויימת שאני בעצמי סוג של אשליה
ולא באמת קיים
אבל זה לא מדוייק לצערכם
טוב לפחות ככה אני רואה זאת
חלום רחוק, הוא על עיניים, מיתרסק פיתאום וניראה כאשליה
הוא כן היה, הוא כן נמצא כאן עד שהיתרסק פשוט
כעט נימצא רק כאוס בתוך בפנים
אי סדר כמעט מוחלט
אני לגמרי מעדיף לימצוא אשליה חדשה ולחיות בתוכה
אני לא רוצה ליראות את המציאות, לא בטוח עד כמה אני יכול להיתמודד איתה
מתישהו אני יעשה את אותו הדבר
אותו הדבר שאני כל כך רוצה מה שיתן לי להישתחרר מכל האשליות
ולהיות אני עצמי וגם אולי קצת מציאותי
פחות אשליה ממה שאני לרוב
אבל מי יודע אם זה יקרה ואם כן אז מתי..?
ההיתי רוצה עכשיו להיות אחד הגיברים בסוף הסיפורים שלי
אחרי הכל הסיום תמיד אחד מבין 2 אפשרויות אצלי...
השניה שהתחלתי לירשום לפיה עדיפה...
מזל שאף אחד פה לא באמת קרא סיפורים שלי
ובטח לא כאלו שסיימתי מתישהו, כניראה כי לרוב הם מושמדים אחרי זה
ככה אף אחד גם לא יכול לגמרי להבין את הכוונה
לא לנסות להבין את זה פשוט
האנשים שיבינו את הרוב פה פשוט לא קוראים פה אני חושב
אז פשוט אל תנסו, יש פה 2 שורות שלדעתי רק 3 או 4 אנשים יבינו
ובלי אותן שורות לא באמת תבינו משהו כניראה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
