בהחלט הרגשה מוזרה
כניראה שגם לריקנות יש כל מיני סוגים
אני שקוע בהרבה תהיות בזמן האחרון
אין כל כך מה לעשנות בנידון
למרות כל מה שהיה בעבר שליפעמים ההיתי שוקע בלבהות באוויר ולחשוב על דברים מסויימים
עכשיו אני פשוט מתחיל ליבהות באוויר בלי סיבה, ולא חושב על כלום, ואפילו לא שם לב לדברים שאליהם מופנה מבטי
פשוט בוהה באוויר
ליפני זמן מה דיברתי עם לנה, השיחה היתה מוזרה, היו כמה דברים שלגמרי לא היתכוונתי אליהם, ואמרתי לה שלא היתכוונתי
אבל...עכשיו כשאני חושב על זה, זה באמת נכון, אני לא יכול לעשות כלום בנוגע לכך שזה נישמע דיכאוני
זה לא שאני דיכאוני או משהו, אני דווקא יצור אופטימי, אבל זה פשוט נכון, לא משנה עד כמה עצוב זה נישמע
היום הברזתי 4 שעות לשון, שעה שיחקתי כדורסל, שעה סתם היסתובבתי בבית הספר
ואחר כל פגשתי את מאשה, יעל ואייזיק, הלכנו לפארק אחד ושכבנו זמן מה על הדאש, הקשבנו למוזיקה
היה זמן מה שהיסתכלתי בשמים ואז ניזכרתי במשהו שעולה לי מדי פעם בראש כשאני מיסתכל על העננים "הילד שרצה להיות ענן"
תאמת זה דבר נחמד, קטע קטן מתוך סידרת אנימה למען האמת, אבל זה לא באמת משנה
אני אוהב עננים, ותאמת גם להעביר את הזמן עם החברים..
אין לי למען האמת מה לירשום יותר חוץ מדבר אחד קטן
שמים ללא עננים
אדם ללא רוח חיים
יצור חסר נשמה
עולם חסר אהבה
אלו דברים עצובים, ואני דיי מרבה ליראותם
קליפת הגוף והנשמה חסרי החשיבות יזבו אותכם לנפשכם לבנתים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
