יערה-טוב שיש אותך אחרת בחיים לא הייתי נזכרת שיש לי בלוג=]
וגם את צ'וצ'ו...
עוד 3 שבועות היום שחיכיתי לו במשך שנתיים מגיע...השחרור ועל אף שזהו יום שחיכיתי,ציפיתי וייחלתי לו כל כך הוא מלווה בהרבה תחושות של פחד ובהרבה מחשבות על החיים...
אז כמו שציינתי,התחלתי לחשוב על החיים שלי מכל מיני בחינות...זה התחיל בהערה של החבר ששאל מי החברה הכי טובה שלי ולא ידעתי לענות אפילו שב8 חודשים שאנחנו ביחד היו לי כבר אולי 3 חברות הכי טובות...מוזר!
למה אף פעם אין לי חברה אחת באמת טובה שתישאר איתי בטוב וברע?שתרים אליי צלצול לשאול לאן יוצאים אם אני לא עושה את זה,שתרים אליי צלצול בכללי זה גם יהיה טוב...פשוט נשבר לי לרדוף אחרי אנשים אז הפסקתי ויצא שנשארתי בלי חברות... כמובן יש את אלה שנזכרות בי מידי פעם ומרימות טלפון וזה מרגיש כאילו לא הפסקנו לדבר...בעצם יש רק אחת כזאת..כן,שוב מזל שיש את יערה..
בכל מקרה עוד שלושה שבועות אני משתחררת אין לי מושג איפה אני יעבוד ומה אני רוצה ללמוד...
אני לא יודעת איפה אני אגור ואם יש לי עתיד עם חבר שלי...
אני מרגישה תקועה בחושך כזה לא יודעת לאן ללכת ואם זה בטוח בכלל...אם כדאי...
אולי בעצם כל החופש הזה לא יעשה לי טוב? סך הכל כל החיים הייתי בחממות..מהפנימיה לצבא ועכשיו לאן?
אני מפחדת, מפחדת להתבלבל,להיאבד,להתמוטט,להישאר לבד,אני מרגישה כמו גוזל שעוד לא הגיע זמנו לפרוש כנפיים,למרות שאף פעם לא היה לי קן ותמיד הייתי עצמאית...
גם הפתרונות שיש לי הם זמניים וכל כך תלויים בגורמים משתנים...למשל המגורים...בינתיים אני אצל החבר עד שאני אסתדר..אבל מה יקרה אם ניפרד?מה אני אעשה אז?
דבר אחד טוב שקרה זה שיש לי 700 שקל פלוס בבנק=] זו כבר התחלה טובה,סגרתי מינוסים וחובות...
וואי אני פשוט טובעת במחשבות ודווקא החופש הזה זה משהו שציפיתי לו מגיל 13.....
אם היה לפחות סימן קריאה אחד סביב כל הסימני שאלה אולי הייתי יותר רגועה..משהו אחד בטוח..כיוון אחד שאני יודעת שאני הולכת בו...
נראה לי שאני פשוט אשתגע עוד לפני השחרור!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
