אתה בא ואני רוצה שתלך
אתה הולך ואני כועסת שאתה לא בא
אתה אוהב ואני נחנקת
אתה אדיש ואני בוכה
אתה מחבק ואני מבקשת שתפסיק
אתה מסתובב לצד השני במיטה ואני נפגעת
אתה מתקרב ואני דוחה אותך
אתה מתרחק ואני מרגישה בודדה,אבודה
אני מרגישה שאני חיה בשני עולמות מקבילים... פה קורה ככה ופה הפוך אבל זה קורה לי באותו הרגע בדיוק...
אני לא יודעת אם אני אוהבת ומה בדיוק אני רוצה מעצמי או ממך... ובכלל מאיפה מגיע כל הבלבול הזה אולי זה מהשחרור אולי מהאוויר ואולי כי אנחנו יותר מדי זמן ביחד!
דבר אחד אני יודעת- רע לי!
אני מרגישה בודדה,עצובה,עצבנית,פגועה וזקוקה לתשומת לב! אבל לא לסתם תשומת לב אני זקוקה לתשומת לב שלך, אני זקוקה לחיבוק שלך גם כשאני מעיפה אותך,אני זקוקה לאהבה שלך שתגן עליי אפילו שאני מתנהגת כאילו אני דוחה אותה, אני זקוקה לך שתראה שיש בי משהו שמבקש לפרוץ החוצה והוא לא מצליח,שתבין שאני לא מסוגלת להגיד או להראות לך כמה אני אבודה בלעדיך, כמה קשה לי ואני מראה את ההפך אבל זה לא בכוונה, אני לא יודעת למה זה ככה אולי זה מפחד ואולי אני סתם בתקופה חרבנה שכזאת...
הלוואי והייתי יכולה להגיד לך את כל זה,שתדע..תדע שאני לא מתכוונת להפנות לך את הגב במיטה,ולדבר אליך בצורה מגעילה ומזלזלת,תדע שבניגוד למה שאני משדרת אתה רצוי ונחוץ לי,תדע שאני אוהבת אותך אבל כנראה לא אוהבת את עצמי מספיק...תדע שכשאתה בבסיס ואני לבד בבית אני בוכה ומתפללת שתיכנס עכשיו לבית ופשוט תשתוק ותחבק אותי,תשרה בי הרגשת ביטחון כמו שפעם היית עושה,שתלטף אותי ותגרום לי להרגיש הכי נחשקת בעולם,שתעריך ותתגאה בכל צעד שלי ותגרום לי לשכוח הכל ולהתמקד בך כמו שפעם היית מצליח לעשות...מן קסם של אהבה שכזה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
