הלב אומר, המוח מאשר והיד רושמת

ושוב אני חוזרת לעבר

עם אותו זיכרון שלא נישכח

מגרדת את הפצעים

ומפחדת שהם יגלידו

אני מפחדת שאני לא אצליח יותר

שאני לא ארגיש לעולם

אני חוזרת לעבר

מנסה להידחק והדלתות סוגרות עליי

הן לא נותנות לי לחזור

זה בחיים לא יהיה אותו הדבר

אני מפחדת, אני מפחדת שלא ארגיש שוב

אני מפחדת מהאטימות, מהדממה

מהלב שיפסיק לפעום

אני חוזרת לעבר וניזכרת בך

ניזכרת במגע שהיה בינינו

את האהבה שהרגשתי בכל גופי

את האהבה שלא יכולתי לעצור

זה היה חזק ממני ואני מנסה לחזור

אבל את לא נותנת לי

ואני כמו תינוק שלקחו לו את הסוכרייה

בוכה, בוכה אלייך.

ורק מפחד שהוא לא יטעם יותר

את הטעם המתוק הזה

שגרם לו לחייך גם כשהכל היה שחור.

עבר - {אתי לוי}

זה אחד הדברים הכי יפים שקראתי, כישרון אמיתי אין מה להגיד.....

אני צריכה שקט.

הראש שלי כואב. המחשבות שלי עושות לי בלאגן במוח. כל כך הרבה. מחשבות, ומחשבות, ותיאוריות, ומחשבות ודמיונות, ומחשבות, ועוד מחשבות ועוד. הכל מציף אותי בבת אחת, ואני לא יכולה יותר.

אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. מה אני רוצה מעצמי.

אני לא יודעת מה נכון, ומה לא נכון, מה זה טוב ומה זה רע, מה לעשות עכשיו, מה לא לעשות, על מה לחשוב עכשיו, על מה לא לחשוב.

הכל מעורפל לי.

הכל בלגן.

אני רק רוצה שקט.

רק שקט.

תתנו לי את השקט שלי.

השקט שלי...