בחורות שקטות ונקיות בשמלות כותנה משובצות…/צ’רלס בוקובסקי

כל מה שהכרתי בחיים זה רק זונות, פרוצות לשעבר,
מטורפות. אני רואה גברים עם נשים
שקטות ועדינות, אני רואה אותם בסופרמרקטים,
אני רואה אותם הולכים יחד ברחובות.
אני רואה אותם בדירות שלהם: שלווים,
חיים ביחד. אני יודע שהשלווה
שלהם רק חלקית, אבל זו
שלווה, לפעמים שעות וימים של שלווה.

כל מה שהכרתי בחיים זה רק מכורות לכדורים,
אלכוהוליסטיות, זונות, פרוצות לשעבר, מטורפות

.

אחת הולכת
מגיעה אחרת
גרועה מקודמתה

.

אני רואה כל-כך הרבה גברים עם בחורות שקטות ונקיות
בשמלות כותנה משובצות
בחורות עם פנים שאינן זאביות או
דורסניות

.

“בחיים אל תביאו לפה שום זונה,” אני אומר
לידידי המעטים, “אני אתאהב בה

“אשה טובה לא היית סובל, בוקובסקי.”

אני צריך אשה טובה. אני צריך אשה טובה
יותר משאני צריך את מכונת-הכתיבה הזו, יותר
משאני צריך את האוטו שלי, יותר משאני צריך
את מוצרט; אני כל-כך צריך אשה טובה שאני
יכול לטעום אותה באוויר, אני יכול לחוש אותה
בקצות-האצבעות, אני יכול לראות מדרכות שנבנו
כדי שכפות-רגליה ילכו עליהן,
אני יכול לראות כרים בשביל הראש שלה,
אני יכול להרגיש את צחוקי הממתין,
אני יכול לראות אותה מלטפת חתול,
אני יכול לראות אותה ישנה,
אני יכול לראות את נעלי-הבית שלה על הרצפה.