כאבי תופת ממלאים את גרוני בזמן שאני מכריחה אתת עצמי לשתוק,

והעיניים שורפות כבר מהניסיון לעצור את הדמעות.

אני נאבקת עם עצמי בזמן שאת צועקת,

וכבר נמאס באמת שנמאס , הייתי רוצה שרק תשתקי לדקה.

למה את כזאת עקשנית?

הבנתי את הכוונה שלך, למה את לא יכולה להניח לזה?

כל כמה דקות את נזכרת במשהו חדש , אפילו לא קשור , העיקר להוציא אותי אשמה.

את כועסת וזה רק מרגיז אותי עוד יותר.