מסתובב, ולפעמים הולךזו אולי אחיזת עיניים, אך אין לי אחיזה אחרת |
| 8/2009
שיטת נוח להחלטות
בהמשך למיני-פוסט מאמש, רציתי לדון קצת יותר בנושא המדיטציה הטארואית. אחד הספרים שבאמת מאוד אהבתי והשפיעו עלי הוא "יום הולדת שמח נוח" שמתוך הקלילות והקריאות שלו נוגע בהמון מחשבות פילוסופיות בצורה יומיומית.
ספר ההמשך, אגב, לא מתקרב בכלל לרמות הצחוק והתובנה שקיימות בראשון ועדיין אני לא מצטער כלל וכלל שקניתי אותו - מגיע לנועם זיו.
בקיצור, מתוארת שם שיטת נוח להחלטות קשות. אתה לוקח מטבע ומקצה לכל צד החלטה אחרת. אתה מטיל את המטבע ואם אתה לא רוצה לעשות מה שהמטבע אומר - אתה עושה ההפך.
הגאונות הפשוטה הזו (שוודאי לקוחה מתורה פילוסופית ידועה לכל שאם הייתי יותר משכיל מיד הייתי מזהה את הריפרור) תמיד דיברה אלי בדיוק במנגנון קבלת ההחלטות הלקוי שלי; לקוי בעיקר כי כשאני מחליט אני לא באמת יודע מה אני רוצה.
אז הטארוט הוא בדיוק אותו דבר רק עם עוד הרבה יותר רמות של הפשטה, רצון, והרגשה מה מתאים ונכון לי ומה לא.
הגעתי לטארוט דרך טרילוגיה של פייר אנתוני, בדרך כלל סופר פנטזיה בדיונית בינוני לגמרי לטעמי - עם סידרה אחת, זו, שבעיני היא מופת מד"ב מכל זוית. בסידרה הזו הוא חוקר את הטארוט ככלי להצפת תת המודע - והוא עושה זאת בצורה מרתקת ומשכנעת.
אז אני עושה לי קריאות קלפים כבר שבועיים-שלושה ומאוד שלא במפתיע יוצאים הרבה דברים שאני מנסה לא להגיד לעצמי כבר הרבה זמן.
- & -
אני מקשיב לשירים שיובל לקח איתו לטיול. מבחר חכם, מגוון ולי גם מפתיע. יש שם להקה שנקראת Gomez. אני לא יודע אם זה ידע כללי רווח, אני די מנותק מעצם הוויתי, אבל הם ממש טובים. מעניין לי אם הוא מצא אותם לבד ואם לא מי המליץ לו עליהם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
