יש בי תחושה שלמה. לראשונה מזה כמה חודשים, אני מרגיש נכון בתוך גופי שלי (וזה אינגלוז לגמרי)
אני ממלל את זה כאן ולו כדי שיהיה לי עוגן בתחושה הזו, בהכרה הזו גם בעתיד אם יתענן.
התהליך שהגיע לשיאו בשנה הבאה יסתיים; אני לוקח אחריות על השמחה שלי. יש בי עכשיו בהירות שלא הייתה קודם. אני אפעל עכשיו לאט ובבטחון ולא בקפיצות נחשוניות. משפט שליווה אותי בביקור הזה בארץ ומתגבש לי עכשיו לכדי הכרה ופעולה - מי שעומד ישר, לא צריך לבדוק שהצל שלו גם ישר. בפעם הראשונה ששמעתי את זה חשבתי שזו שטות ועכשיו אני מזדהה מאוד. הבדיקה צריכה להעשות בעכשיו ואני צריך להיות יכול להשען על העמידה הישרה שלי בלי לבדוק חזור ובדוק אם היה בסדר, אם הייתי בסדר, אם היה לי בסדר.
לא אמהר, למרות שאני משתוקק לרוץ.