המחשב חזר הביתה בשעה טובה, אז מעכשיו אני יכולה לעדכן כמו שצריך, לא שהיעדר המחשב מנע ממני לעדכן (ומכאן תודה שלוחה למחשב הגרוטאה שמשמש את הבית בדרך כלל לאיסוף של אבק), אבל הרבה יותר נוח לי ככה.

כשלון במבחני המיצ"ב. אני זוכרת במעומעם שכן הייתה התכוננות לקראת המבחן הארצי, המורים הפצירו בנו להצליח, אבל זה בטוח לא מה שיש היום. אם היינו מקבלים ציון שהוא נמוך מ-70 בחיי שהיינו מתביישים. אני הייתי מתביישת. את האמת שגם מתחת לשמונים זה לא ציון ששווה להתגאות בו. זה נחמד, ולא יותר. ויומיים אחרי ששמענו על כשלון תלמידי היסודי וחטיבות הביניים במבחנים הארציים, מגלים לנו היום בחדשות שכ-600 מורים בבתי הספר היסודיים עוברים התמקצעות במתמטיקה. מהלך די יפה של משרד החינוך, אולי צריכים להוציא יותר להשתלמויות. אבל מה גילו? שאחרי ההשתלמות הזו יותר מ-50% מהמורים נכשלו במבחנים המסכמים. אני יכולה להיות מתחכמת עכשיו ולשאול כמה זה 50% מ-600, אבל אני די מפחדת מהתשובות של הדור הצעיר. זה מצב חירום אמיתי לדעתי, שמאות מורים נכשלים במתמטיקה לבית הספר היסודי. צריך כשרון מיוחד כדי להיכשל בזה. אפילו אם ממש מתאמצים להיכשל בזה, צריך להיות ממש עילוי כדי להיכשל בזה. מילא בתור ילד, אבל בתור מורה?

אני חושבת שלילדים של היום חסר אתגר. הם מקבלים היום הכל בכפית. אני הייתי מכינה שיעורי בית כי אוי ואבוי אם לא הייתי מכינה, אבל היום נוהגים בילדים ביד רכה. מפחדים מהתגובות שלהם. אם יגידו להם לפתור חוברת בחופש הם ירגישו שלא מתחשבים ברגשותיהם, לא נותנים להם להיות ילדים והם עלולים לצאת שרוטים חס וחלילה. אני באמת לא רואה מה עומד מאחורי ההחלטות של המבוגרים של היום. הם מפחדים שירביצו להם הילדים, אבל לא מפחדים שהילדים שלהם יצאו טיפשים.

הילדים הם לא אשמים, ההורים אשמים, המורים אשמים, משרד החינוך אשם, הטלוויזיה אשמה וגם הפרסומות, אבל במקום להתנצל בפני הטלוויזיה כמו שעושה טוב מאוד גברת יולי תמיר אולי כדאי לערוך איזו ישיבת חירום, ועדת חירום, לבנות איזו תוכנית חירום, לא בשביל שבשנה הבאה נהיה יותר טובים מול ירדן או מול ברזיל, אלא כדי שהילד שלנו ידע מהו אתגר, שידע להנות מלימודים, שיפתח את הפה כי הוא רוצה לבלוע את העולם, ולא לפתוח את הפה בכוח ולדחוף לו לשם כפית עם תרגילים במתמטיקה. לא להתכונן למבחן, אלא לחנך לחיים. לגרות את המוח ולא למלא מחברות. לתת הערות בונות ולא מספרים סתומים או הערכה של מילה אחת או שתיים.

בובי.