סנון קישרה אליי בפרויקט שבע הדברים שרץ כאן. אני כותבת כאן כל כך הרבה דברים על החיים שלי, כל כך בפתיחות שקצת קשה לי לחשוב על משהו שלא סיפרתי על עצמי. אז הנה, במאמצים רבים, השביעיה שלי.
1. לא יצאתי לדייט כבר שמונה חודשים. אני אמנם רשומה לאתר היכרויות, אבל כולם שם ערסים. וגם אני לא ממש כליל השלמות, אני מסננת הרבה מהם ואני מאוד ביקורתית, כבר מזמן אמרתי שאני לא טיפוס של אתרי היכרויות, אבל נרשמתי בגלל לחץ חברתי, אמרו לי שזה עוזר, אבל אני לא מתחברת לרוב הטיפוסים שם. אני גם לא מהבחורות שמתחילים איתן ברחוב, אז יוצא שאין דייט, אין בחור ומה שיש לי לעשות לגבי זה, זה לרטון. אגב, העבודה מלאה בבחורים נחמדים וצעירים ואיכותיים, אבל באופן אוטומטי הם כולם נכנסים למשבצת של הידידים, כי כולנו עובדים יחד ועושים צחוקים וזהו.
2. אני מנויה בחדר כושר, רק שלא הלכתי איזה חמישה חודשים, אין לי כוח להתעמל. זה בזבוז הכסף הכי גדול שהיה לי.
3. הכינוי בובי הוא כינוי מילדות, שהצמידה לי אחת הבנות בכיתה (עוד בבית הספר היסודי ונשאר איתי גם בתיכון, עכשיו קצת דעך) זה כינוי חיבה שאימצתי בסופו של דבר גם לבלוג.
4. מעולם לא הייתי בחו"ל. לא טסתי בשמי הארץ. אבל כן הייתי בשדה תעופה, יש שם תחנת רכבת לת"א. (לפחות נסעתי ברכבת, חצי נחמה?)
5. אני די מתלבטת אם לכתוב בפונט גודל 10 או פונט גודל 11 (הפונט הנוכחי, או קצת יותר
גדול.)
6. יש לי בפייסבוק 82 אנשים מתקופות שונות, עם רובם אני לא מדברת ביומיום, עם רובם לא דיברתי שנים.
7. מגיל 12 היה לי יומן במחברת, לא הפסקתי לכתוב ביומן עד גיל 17, שאז פתחתי את הבלוג הראשון, כך שבעצם אני עוד מעט סוגרת עשור של כתיבה רצופה. בזמן האחרון חשבתי על המחברות האלה, ומה הייתי עושה כדי לקבל אותם בחזרה, אבל יום אחד בגיל 17 החלטתי שאני נפטרת מהמחברות וקורעת הכל לחלקים קטנים, זו לא הייתה תקופה טובה במיוחד וחשבתי שכך עדיף. הבלוג הראשון שלי נסגר אחרי חצי שנה, הבלוג השני שלי פחות או יותר אחרי אותה תקופה, וגם הגיבוי שהיה לי לאותו בלוג הלך לאיבוד. חבל. אפשר לומר שהבלוג הזה מתעד פרק חדש וטוב בחיי למרות כל הקיטורים והקשיים. פשוט אין לתאר את השינוי שעברתי מאז ימי המחברות. שינוי עצום וגם הגיוני שחושבים על זה.
סיימתי וזה אפילו לא היה קשה. אני צריכה להעביר את הפרויקט לשבעה אנשים נוספים אז ככה: גם אמא, סקין, חוליאן, יוני, מאמי, איק החתול (בלי שום קשר מומלץ להיכנס לקישור הזה, כי הוא מקשר לפוסט שהרג אותי מצחוק), סמייל.
אוהבת
שפחתכם הנאמנה,
בובי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
